כנס לימוד ערבה הינו אירוע לימוד חווייתי הכולל                                         
סדנאות והרצאות בנושאי יהדות, חברה וארץ
ישראל. הכנס יתקיים ב 23-24 לפברואר,
 יומיים של פסטיבל לימוד חווייתי הכולל
הרצאות, סדנאות, פאנלים, לימוד בחברותא,
מוסיקה וסיורי מדבר מודרכים.

את הכנס אשר יתקיים השנה בסימן "מוסר ומסר"
יובילו טובי המרצים:
אילנה דיין, אבשלום קור, יוסי יונה, יאיר
ובמבי שלג, זאב צחור, עליזה לביא ועוד רבים
וטובים
במהלך האירוע ישתתף ויופיע הזמר, היוצר
והמלחין "אהוד בנאי"  במבחר שירים מתוך
אלבומו "קשר לאחד".

לפרטים נוספים והזמנות ניתן לפנות למתנ"ס
ערבה.

08-6542260  | 054-4297003  | בין השעות 09:00-13:00 |

אתם מוזמנים לשוחח איתנו ולקבל פרטים
נוספים  גם בפייסבוק :

http://www.facebook.com/Limmudaravaa

באתר או במייל:

http://www.limmud.arava.gonegev.co.il

limmudarava@arava.co.il

המנהיגים הגדולים
מנהיגים ותנועות ביהדות מזרח אירופה בעת החדשה

מרצה: פרופ' (אמריטוס) עמנואל אטקס

מי היו המנהיגים הגדולים במזרח אירופה בעת החדשה? מה היו תפיסותיהם?
על מנהיגים והנהגה ועל כוחו של היחיד לחולל שינוי.

מפגש ראשון: רבי ישראל בעל שם טוב וראשית החסידות

רביעי | טז בטבת | 11.1 | 19:30 

מפגש שני: רבי שניאור זלמן מלאדי וחסידות חב"ד
רביעי | כג בטבת | 18.1 | 19:30

מפגש שלישי: רבי חיים מוולוז'ין וישיבות ליטא
רביעי | א בשבט | 25.1 | 19:30

מפגש רביעי: רבי ישראל סלנטר ותנועת המוסר
רביעי | ח בשבט | 1.2 | 19:30

מפגש חמישי: רבי יוסף יוזל הורביץ וישיבות נובהרדוק
רביעי | טו בשבט | 8.2 | 19:30

בית אבי חי, המלך ג'ורג' 44, ירושלים
טל': 02-6215900

מהלכים חד צדדיים אינם הפיתרון!

היש "צדק חברתי" ע"פ ההלכה?

בהשתתפות מיטב הכוחות והמוחות: רבנים, חוקרי הלכה, היסטוריונים, אנשי רוח, וביניהם:

הכנס בהשתתפות מיטב הכוחות והמוחות: רבנים, חוקרי הלכה, היסטוריונים, אנשי רוח, וביניהם:

הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת מעלה גלבוע.
פרופ' אברהם גרוסמן, היסטוריון, חתן פרס ישראל.
עו"ד ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת "שערי משפט".
ד"ר גילי זיון, מנהלת במרכז ללימודי יהדות ע"ש יעקב הרצוג.
הרב ד"ר בני לאו, רב קהילת ביהכ"נ רמב"ן בי-ם, ראש בימ"ד לצדק חברתי ב"בית מורשה".

עו"ד יואב ללום, מנהל "נוער כהלכה"
הרב יעקב מדן, ראש ישיבת "הר עציון" שבאלון שבות
תהילה נחלון, יו"ר נאמני תורה ועבודה.
פרופ' ישראל קנוהל, ראש הקתדרה למקרא באונ' העברית.
פרופ' אבי שגיא, המחלקה לפילוסופיה, ראש התכנית ללימודי פרשנות באונ' בר אילן.

פרופ' אביגדור שנאן, המחלקה לספרות, האוני' העברית.
הרב יובל שרלו, ראש ישיבת-ההסדר בפתח-תקוה.

ד"ר סמדר שרלו, החוג למחשבת ישראל, אוני' בר-אילן.

בין השאלות שתבוררנה:

1. היש בכלל משנה כלכלית/חברתית יהודית?
2. האם ניתן לבסס צדק חברתי בהסתמך על פסוקי המקרא?
3. מה לעבודת המקדש ולשמירת הצדק החברתי?
4. האם ייחסו נביאי ישראל חשיבות כל שהיא לצדק חברתי?
5. האם הצליחו הקהילות לדאוג לצדק חברתי באירופה של ימי הביניים?
6. האם ההעדרוּת של הציונות הדתית מהמהפכה החברתית ראויה?
7. חרם צרכנים (מחאת הקוטג'): מותר? מחוייב? היש להלכה עמדה?
8. היש בסיס תיאולוגי והילכתי לשיתוף פעולה עם ה"שמאל" בעניינים חברתיים? 

הכינוס יתקיים בסופה"ש שמיום ה' אחה"צ ועד מוצ"ש פרשת "תרומה",

ל' שבט (א' דר"ח אדר) עד ב' אדר תשע"ב,  23-25 בפברואר 2012,

במלון "ספא-קלאב" בים המלח (לרשותנו 130 חדרים). שעות בריכה נפרדות לנשים ולגברים.

 23/01/2011 נפתחה אופציה לחדרים נוספים!

 ניתן להרשם ללילה נוסף לפי הכנס או לאחריו. ניתן גם להישאר במוצאי שבת ללינה וארוחת בוקר בלבד.

 ע"מ להבטיח כי תמיד תהיו מעודכנים אנו ממליצים להתעדכן באתר או להצטרף לעמוד הפייסבוק של התנועה.

ההרשמה רק באמצעות שליחת דוא"ל בצירוף מס' טלפון ל: neemaney@toravoda.org.il. 

ניתן לבטל את הרישום עד חודש מראש. לאחר מכן, יבוצע חיוב של 350 ש"ח.
ביטול בשבועיים שלפני האירוע, יגרור תשלום מלא ללא קשר לסיבת הביטול. 

היש חיוב הלכתי לקיים צדק חברתי- לו"ז לימי סוף-השבוע שמיום חמישי 23/2/12 ועד מוצ"ש 25/2/12

יום ה' 23.2.12

החל מ:  13:30   קבלת חדרים

15.40   תפילת מנחה

16.00 – 17.30  הרב יעקב מדן: מדוע לא תיתכן כיום משנה תורנית סדורה לגבי צדק כלכלי חברתי.

17.40 – 18.30  ארוחת ערב

18.40 – 18.55  תפילת ערבית

19.00 – 20.00  פרופ' ישראל קנוהל: היחס בין קדושה לבין צדק חברתי

20.00 – 21.00  פרופ' אברהם גרוסמן: צדק חברתי בקהילות ישראל באירופה בימי-הביניים – הלכה ומציאות.

21.15 – 22.30  הבמאית עינת קאפח וסרטה עטור הפרסים: "שתי ירושות".

22.30   כיבוד קל.

יום ו' 24.2.12

06.00 – 07.00  רחצת גברים בבריכת הספא

06.30 – 07.15  הרב ד"ר בני לאו (למשכימי קום): להיות "בעל בית" במחיצתו של רבי יוחנן – עיון בשלשה סיפורים תלמודיים.

07.00 – 08.00  רחצת נשים בבריכת הספא

07.15 -   08.15 תפילת שחרית

08.15 – 09.15  ארוחת בקר

09.15 – 10.15  הרב ד"ר בני לאו: "חרם צרכנים" בקהילה היהודית – הנהגה רבנית או עממית?

10.15 – 11.00  הרב יובל שרלו: מהי הדרך ההִלכתית הראויה לקיים עיתונות חופשית על פי ההלכה

11.00 – 11.15  הפסקה וכיבוד קל

11.15 – 12.30  ד"ר סמדר שרלו: מפּרוֹמֵתֵּאוּס עד בַּאדוֹלינה –

            בחינה מחודשת של היחס בין ה"רוחניות החדשה" ובין צדק חברתי.

12.30 – 13.00  [מפגש עם גב' תהילה נחלון, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה: הישגים, אתגרים ומטרות.]

13.00   ארוחת צהריים

16.00 – 16.15  קבלת שבת מוזיקלית "י-ה אכסוף"

16.23   הדלקת נרות

16.15 – 16.45  תפילת מנחה/קבלת שבת

16.45 – 17.15  הרב יעקב מדן: שיחה לקראת שבת: הכרובים שעל הכפורת: מי הם ומה תפקידם.

17.15 – 17.45 תפילת ערבית של שבת

17.45 – 19.00  ארוחת ליל שבת

19.15 – 20.15  פרופ' אביגדור שנאן: משנכנס אדר  -  מרבין לעסוק באסתר ובמגילת אסתר

20.30 – 22.00  ד"ר אביעד הכהן, עו"ד יואב ללום, מר שמואל שטח, ד"ר גילי זיוון, הרב יובל שרלו:

            ספרדג'וקים? כל באישה - ערווה?  - על הדרה, הכלה והלכה

22.00   כיבוד קל

שבת 25.2.12

07.15   כיבוד

07.30 – 09.30  תפילות יום השבת

09.30 – 10.30  ארוחת בוקר

10.30 – 11.30  הרב דוד ביגמן: צדק וצדקה בהלכה לדורותיה, כבסיס להצעה חלופית למדינת הסעד

11.30 – 12.45  ד"ר גילי זיוון: "הרצחת וגם ירשת?" – האם ניתן לבסס צדק חברתי על פי פסוקי המקרא?

12.50 – 13.20  תפילת מנחה

13.30 –            ארוחת צהרים

16.30 – 17.00  "קוקטייל פרידה".

17.00 – 18.00  ד"ר אביעד הכהן: המדינה היהודית: בין צדק לצדקה, בין מדינת רווח למדינת רוווחה

18.00 – 19.00  הרב יובל שרלו: הבסיס התיאולוגי וההלכתי לשיתוף פעולה עם ה"שמאל" בעניינים חברתיים.

19.00   תפילת ערבית והבדלה.

השבר הקשה והמציאות המורכבת שמביאה פרשת הרב מוטי אלון, מעלה תחושות ושאלות שונות סביב סמכותם של החכמים.

חייו ההלכתיים של אדם מבוססים על היכולת להתייעץ ולהתחשב בדעתם של חכמים שאותם הוא מעריך. יחד עם זאת, הבסיס הנפשי של חיים הלכתיים הוא האמון והביטחון של האדם בעצמו, בכוחותיו ובצלם האלוקים הנטוע בו. לאור מורכבות הנושא, ובעקבות השבר שעלולה לעורר הפרשה בעיקר בקרב בני נוער, החליטה תנועת נאמני תורה ועבודה להפיץ ללא תשלום את החוברת "חירות, סמכות, אחריות" שיצאה בנושא זה. בחוברת זו, דיון מקיף בשאלת סמכות החכמים אל מול האחריות האישית ובשאלת מעמדם של הרבנים מול שומעי ליקחם ומול מערכות הציבור של המדינה והחברה בישראל. החלוקה תעשה באמצעות הרשמה בדף הפייסבוק "עת לעשיה" של צעירי התנועה. 

להשגת החוברת ללא תשלום (לצעירים) היכנסו לעמוד הפייסבוק "עת לעשיה".

.

לרכישה רגילה או לרכישת כמות חוברות, לחצו כאן.

או שילחו שם וכתובת ל: neemaney@toravoda.org.il, או השאירו הודעה ב: 03-6072739 

החוברת היא פרי תרומת משפחת לבל לע"נ ראש המשפחה ובזכות תרומות חברי נאמני תורה ועבודה, קרן שורש והקיבוץ הדתי.

אחרי שירות צבאי/לאומי? מאמינ/ה בערכית תורה ועבודה ומעוניינ/ת להעביר אותם הלאה?

מדרשת תורה ועבודה מחדשת את פעילותה ומזמינה אותך להצטרף ולהשפיע!

ע"מ להרשם כמדריך, יש למלא את הטופס המצורף כאן,  זה ולהחזירו בצירוף קורות חיים, בדואר ל: מדרשת תורה ועבודה, תנועת הקיבוץ הדתי, דובנוב 7, ת.ד. 40015 תל אביב, מיקוד 64732 או בפקס לידי "מדרשת תורה ועבודה": 03-6957039 , או בדוא"ל: omri202@gmail.com

בימים אלה פרץ בציבוריות הישראלית ויכוח נוקב בסוגיה המכונה "הדרת נשים" במרחב הציבורי, בעקבות דיווחים על פעולות הפרדה מגדרית מטעמי דת במקומות שונים ובקרב אוכלוסיות שונות.

ברשימה חלקית של אירועים אלה ניתן למנות הקצאת מקומות נפרדים לגברים בקדמת אוטובוסים ציבוריים תוך הפניית הנשים לישיבה בחלקו האחורי; הקצאת מדרכות נפרדות לגברים ומדרכות נפרדות לנשים בריכוזי אוכלוסיה חרדיים; ניסיונות להפרדה בין גברים לנשים במהלך יום בחירות למנהלים שכונתיים בירושלים; סירוב נמשך לפרסם תמונות של נשים על גבי לוחות מודעות,  אוטובוסים ותחנות אוטובוס; התנגדות חיילים דתיים להאזנה לשירת נשים במסגרת טקסים ואירועי תרבות בצה"ל ועוד.

אנו סבורים כי דרושה עמדה נחרצת בסוגיה זו, אשר תגן על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הצניעות מהווה ביהדות, ערך יסוד הלכתי ומוסרי בכל דרכינו, והיא מופנית כלפי גברים ונשים כאחד. הציווי "והצנע לכת עם אלוהיך" מניח בסיס לחיים שלמים ומוסריים. הצניעות היא הבסיס לבית היהודי, אך גם הבסיס למערכת חברתית תקינה ופועמת, ליחסי גומלין בין אדם לחברו, ולכלכלה וצדק חברתי. יחד עם זאת היהדות דורשת מאתנו למנוע אפלייה או ביזוי של נשים וגברים כאחד, ושמירה על כבוד האדם.

מהפן הדמוקרטי, שוויון בין נשים לגברים, מניעת צמצום או הדרה של מקומן של הנשים בחברה ובציבוריות הוא ערך מרכזי, שנמצא בבסיס ערכיה של מדינת ישראל. במקביל, ובמסגרת הערכים הדמוקרטיים, עלינו לשמור על זכויות של קהילות מיעוט לפעול בהתאם לתרבותן, ולאפשר חופש דתי לקבוצות המרכיבות את מדינת ישראל.

בפועל, במקרים רבים ההפרדה המגדרית בין גברים לנשים מטעמי דת נעשית תוך כדי צמצום מקומן של הנשים, מבלי לשמור אף על מראית עין של הפרדה שוויונית. כך, לשם ההמחשה, דחיקת נשים לחלק האחורי של אוטובוס ושלילה של זכותן לשאת דברי הספד ליקיריהן מהווים פגיעה אנושה בכבוד האישה וביזויה. אנו סבורים כי יש למנוע זאת. אירועי ההדרה האחרונים מהווים שינוי של המציאות החברתית ששררה במדינת ישראל במשך עשורים רבים. האירועים האחרונים משקפים את תחייתן במרחב הציבורי של עמדות הלכתיות מסוימות (למשל בנוגע לשירת נשים, לכהונת אישה בתפקידים ציבוריים, וכיו"ב) שהציבור הדתי נמנע בחוכמתו במשך שנים ארוכות מהפיכתן לדגל ולקונצנזוס, בין אם משום שעמדות אלה שנויות במחלוקת הלכתית, בין משום היותן משניות שלא לומר שוליות, ובין מחמת הפנמת הנזקים החמורים שייגרמו מחמת הנפתם של דגלי ההפרדה.

אירועי ההדרה האחרונים והתגובה הציבורית הקשה אליהם מחדדים את האתגר העומד לפתחנו של קיומה של חברה מעורבת שווה וצנועה. לא נוכל להימלט מאתגר זה והעיסוק בו אינו יכול להסתכם ביציאה כנגד אירועי הפרדה מופרכים. הוא מתחייב גם על רקע השינוי המתמשך בשנים האחרונות בתוך הציבור הדתי בכל הנוגע להפרדה מגדרית במערכת החינוך ובתנועות הנוער.

דווקא על רקע הדברים האלה, אנו רואים בעיסוק הבלתי פוסק בציבוריות הישראלית בגוף האישה ובמיניותה בהקשרים פרסומיים, תקשורתיים, בתרבות הפופולארית, ואף בהיבטים מסוימים בתרבותיות הישראלית, ואפילו בסלנג היומיומי משום זילות מעמד האישה וההתייחסות אליה כאל  אובייקט מיני אשר נועד לעורר ולגרות את המין הגברי. השימוש בעירום נשי חלקי לשם עידוד צריכת מוצרים והאדרת דוגמניות לכדי דמויות לאומיות, מהוות את צדו השני של ההדרה, ושתי מגמות אלה מסמלות נקודות קיצון בהתייחסות אל האישה כאל אובייקט מיני. זוהי מציאות חברתית ומוסרית קשה וכל בר לבב צריך להיאבק בה במחוזותיו.

 מתוך הבנה כי החברה הישראלית מורכבת מאוכלוסיות שונות, שלכל אחת מהן תפיסות ודרישות שונות בעניינים המשיקים לסוגייה זו, אנו מציעים את הכללים הבאים:

         א.         על רשויות המדינה למנוע הטלת הגבלות על חופש התנועה של האישה, על חופש הביטוי שלה ועל זכאותה להשתלב בחברה הישראלית, בכל תפקיד שהוא. יש למנוע כל ביזוי ופגיעה בכבוד האדם, יהא מגדרו אשר יהא.

         ב.         אנו קוראים לציבור הדתי ולמנהיגיו להתנער ממקרים בהם קיצונים פוגעים בכבודן של נשים ומבזים אותן, ולהבהיר כי לא זאת עמדת היהדות וההלכה היהודית, באופן פומבי וכחלק מהחינוך שאנו נותנים לילדינו.

          ג.          הפרדה בין נשים לגברים שיש בה משום אפלייה וביזוי לא תתאפשר במרחב הציבורי הישראלי, ויש להימנע ממנה גם במרחבים פרטיים.

         ד.         יש לשמור על חופש הדת, ולאפשר לקבוצות אוכלוסייה המעוניינות להפריד בין נשים לגברים במרחבים פרטיים לעשות זאת, תוך שמירה על כבוד האדם מכל מגדר וללא אפלייה. כך למשל יש לאפשר הפעלת שעות נפרדות במכוני כושר וספורט למיניהם, חופי רחצה ובריכות. ההפרדה במגזר הפרטי תתאפשר רק בהיעדר חשש לאפלייה או לביזוי כלשהוא, לאלימות ולהפחדה.

         ה.         יש למנוע ביזוי נשים או גברים במודעות ושלטי פרסום באמצעות הצגתן בעירום או בצורה מבזה אחרת. מנגד, לא יודרו נשים מהפומביות הישראלית ומלוחות המודעות, כאשר הן מוצגות בצורה שאינה בוטה או מבזה.

          ו.          צה"ל ישמר צבא העם, שבו יכולים להשתתף בכל התפקידים גברים ונשים כאחד. אנו קוראים לחיילים לשקול את הנזק שיגרום סירובם להשתתף בטקסים שבהם תופענה נשים, לאחדות הצבא ולחוסנו. אנו קוראים למפקדי צה"ל לאפשר, ככל הניתן מבלי פגיעה בפעילות הצבא, לחיילים המבכרים מטעמי דת להימנע משמיעת שירת נשים או מהשתתפות באירועי תרבות הנוגדים את תפיסת עולמם. 

* אנו מודים לחברי הנהלת נאמני תורה ועבודה על הניסוח. נשמח להערות והארות לפני סגירה ותחילת החתמה.

לצפיה בארכיון הודעות ישנות לחצו כאן!

לצפיה בארכיון אירועי התנועה- ימי עיון וכנסים, לחצו כאן!