שאלות ותשובות בנושא חינוך
חינוך נפרד בממ"ד
שלום, רציתי לשאול כמורה וכאם. מדוע ב15-20 שנה אחרונות קיימת מגמה בציבור הדתי ציוני לחינוך נפרד בין המינים? ההרגשה היא שככל שהעולם מסביבינו בארץ ובעולם נעשה חילוני יותר החברה הדתית מתחרדת יותר. רק בישובים ובקיבוצים הדתיים וכן בישובים המעורבים עדיין לומדים יחד.ישנם המתרצים זאת שלטובת החינוך והלימוד עדיף ללמוד לחוד, כל היופי שהיה בחינוך הדתי שכן הכירו את המין השני ועדיין שמרו על כבוד הדדי ועל צניעות מילולית ובכלל. הרי ידוע שככל שאנחנו מוסיפים סייגים והחמרות, קיימת נטייה לפרוץ את הגבולות האלה.אני בטוחה ומכירה הרבה אנשים שהורידו את הכיפות בעקבות ההחמרות. ומה לגבי לימוד תורני בקורסים לציבור המעורב,ממה כולם פוחדים?אני מכירה הרבה נשים שרצו מאוד ללמוד נושאים שונים הלכתיים, אבל בשיעור המיועד לנשים ולגברים כדי להעמיק את הידע ולגוון, הרי נשים וגברים שונים בהשקפותיהם ובדרך שלהם לראות דברים. אז, הם מצאו מקומות אחרים שכבדו אותם, מקומות מחוץ לאורטודוכסים וכך שוב מאבדים חברים ממשפחה של הכיפות הסרוגות וחבל. כי כל קיצוניות היא לא בריאה ומיותרת. אשמח לקבל התיחסות .לא ברור לי איפה אפשר לראות את התשובה. אשמח ליהיות מיודעת במייל חוזר.
המגמה שהתפתחה בשנים האחרונות, של חינוך נפרד בממ"ד, נובעת בעיקר מכך, שהמחנכים/ות היום, בישיבות, באולפנות ואף בבתי"ס יסודיים הם בוגרי ישיבות ואולפנות, שחונכו על חינוך נפרד.
אותם בוגרים שבחרו לעסוק בחינוך רואים בכך - ברובם- אידיאל ושליחות.
אלה שלא בחרו להיות מחנכים - אותם נמצא בכל שטחי העיסוק והמקצועות - בהייטק, באקדמיה, בצבא, בעסקים וכיוצ"ב. אלה אנשים שבאים
במגע עם העולם החילוני ואף צורכים את תרבותו. בהכרח, יהיו הם אלה שהחינוך המעורב מתאים להם, אך הם פחות אידיאליסטים להלחם
בעבורו.
לעומתם - עולם הישיבות והאולפנות על מחנכיו, מסתגר יותר ויותר בד' אמות של תורה ואף של מגורים בישובים/שכונות נפרדות ועל כן נמצא
פחות ופחות בתי"ס מעורבים.
באשר למקומות לימוד - ישנם בתי מדרש בהם לומדים גברים ונשים בצוותא. בירושלים ישנם מספר אפשרויות כאלה. בתל-אביב ניתן למצוא
מקומות כמו "המקום" או "בית יהודי" ועוד. ברעננה קיים "בית מדרש לתורה ולחיים" המתקיים מדי יום רביעי בכפר-בתיה.
בטוחני שמי שמבקש מסגרות לימוד - ימצא אותן.
התשובה ניתנה ע"י: רבקה צ'רקה-יודקביץ', לשעבר מפקחת ארצית על חינוך לחיים במשפחה ובחברה" בחמ"ד.
גיל ההתבגרות
איזה תהליך עוברת מתבגרת דתיה לאומית? אייך היא מתמודדת עם השינויים המינים? וכיצד היא מתמודדת עם המשיכה למין השני?
קשה לתת תשובה כוללנית לשאלות ששאלת.
הטווח של המתחנכות במסגרות הממלכתיות-דתיות הוא רחב ביותר. החל בבנות הבאות מבתים מסורתיים וכלה בבנות חרד"ליות.
אני מפנה אותך לערכה "המשפחה הדתית - חינוך להתמודדות בעולם משתנה", שיצאה לאור ע"י היחידה לחינוך לחיים במשפחה במינהל החינוך הדתי
והיא מתמודדת עם שאלת ההתבגרות של בנים ובנות בחינוך הממלכתי דתי. מי שעומדת היום בראש היחידה היא הגב' דבורה רוזנברג, שגם
ממנה תוכלי לקבל תשובות.
התשובה ניתנה ע"י: רבקה צ'רקה-יודקביץ', לשעבר מפקחת ארצית על חינוך לחיים במשפחה ובחברה" בחמ"ד.
הפרדה, בנים בנות.
האם כדאי להפריד בין בנים לבנות בגילאי הגן?
הפרדה מינית בגן הילדים
"בן לוקח בת ובת לוקחת בן... הרבי אמר צריך להתחתן..."
כך שרנו בילדותינו.
גן העדן של ילדות. גן ילדים מגוון אחד, ביה"ס ממ"ד אחד, מפלגה דתית לאומית אחת, תנועת נוער אחת. כל זה היה פעם - היום עברנו ממלכתיות לסקטוראליות ל"שטיבלך".
את ה"שטיבלך" מתחילים כבר בגן הילדים.
הורים רבים מהציונות הדתית פונים לפיקוח על גני הילדים ביישובם ומבקשים הפרדה מינית מגיל 3. גן בנים, גן בנות.
בארגז החול ישחקו רק הבנים. הם יבנו ארמון רב תפארת אחר מזה של הבנות. הבנות תשחקנה בפינת הבובות לבד, בית רק של אמהות. משחקי "כאילו" של "אבא ואמא" מה יהיה עליהם?.
מי תהיה ה"אבא" בגן הבנות ומי יהיה ה"אמא" בגן הבנים?. האם תהיינה גם בובות בגן הבנים או אולי "בוּב" בן?. איך ישחקו הילדים בגן בהפרדה מינית במשחק סוציו-דראמטי, משחק "נגיד ש..." כאשר קיימת הפרדה מינית?.
המשחק החופשי כידוע חשוב כל כך להתפתחות הילד בגיל הרך, ואיך יקיימו בגן הנפרד קבלת שבת ללא אמא של שבת שתברך על הנרות? .
התפתחות זהותו של הילד מתחילה בגיל הרך. מי אני? מה שמי? היכן אני גר? באיזה גן אני לומד? מה זהותו של הגן? גן תורני, גן מדעי, גן מוסיקלי, גן חב"ד, גן בנים? גן בנות?
גם זהותו המינית של הילד מתפתחת בגיל הרך. כידוע, ילדים בגיל הרך מזדהים עם המבוגר. הבנים מזדהים עם דמויות גבריות, כוחניות - אבא, חייל, שוטר. בנות מזדהות עם דמויות נשיות אמא, אחות רפואית, מלכה וכיו"ב. בפורים ילדים בגיל הגן בוחרים תחפושות שאיתם הם רוצים להזדהות. הילדות תבחרנה בתחפושות של כלה, מלכה, נסיכה, ובנים יעדיפו להתחפש לקאובוי, לנינג'ה, ולשוטר וחייל.
יודעים אנו כי קיימים דפוסי התנהגות שונים בין בנים ובנות מבחינת בחירת תכני המשחק וכלי המשחק. גם בקיום המצוות קיימות המצוות הייחודיות לבנים - כיפה וציצית, ולבנות - הדלקת נרות הפרשת לה ועוד.
כאשר הילדים בגיל הרך נמצאים בחברה מעורבת בתקופת החיים בה מתפתחת זהות. לומדים הם להכיר ולהפנים את השונה ואת המשותף. יכירו הבנים את פעילות הבנות, את התכונות הנשיות שיש בהן חן חסד ורחמים. מאידך הבנות תכרנה את המצוות הייחודיות של הבנים תלמדנה ותזדכינה באמירת "אמן" על ברכת ציצית כשהם יברכו עליה בגן, תזכיר לילד לחבוש את הכיפה כשהיא לא תהיה על ראשו, כך ילמדו הילדים אלו מאלו.
בגיל כה צעיר בו מתפתחת זהותו של האדם יבלמו גנים נפרדים את הבנת המשותף והשונה בחיי היום יום. בגן יגדלו בנים שלא יאמינו בכוח הנשי ולא תהיה להם הבנה של ההוויה נשית. ובנות שלא יתוודעו למטלות ולמצוות החלות על האיש. על כן רצוי כי בגיל כה צעיר, יתחנכו ויגדלו הילדים בחברה בריאה, טבעית ומעורבת. כל זאת על מנת שלא יפסידו את השילוב והכרה בין המינים בשלב שבו מתגבשת זהות.
בשעת משחק
כשישחקו בפינת הרופא, הבת - הרופאה במשחק היא זו שתרשום תרופה לילד "החולה" במשחק הסוציו-דראמטי. בפינת הקוביות כשיבנו הילדים יחד מכונית מקוביות, תוכל גם הבת להיות נהגת.
הבנים בגיל הרך "יאמצו לעצמם" מטלות ופעולות אשר קיימת נטייה ליחסן לבנות. יבינו כי גם ילד יכול לערוך שולחן בגן ולהשקות את העציצים. מאידך יכולה גם הבת לומר דבר תורה.
הילדים כולם, הבנים והבנות, ישמעו על דבורה הנביאה ועל בנות צלפחד "כן בנות צלפחד דוברות".
החינוך בגיל הרך בגן המעורב ילמד את הילדים כי חברה בת זמננו דוגלת בשויון הזדמנויות. ומאפשרת לכל ילדה וילד להגיע בעתיד לכל תפקיד אשר יחפוץ בלי להתייחס להיותם בת או בן.
שהותם של ילדים בגנים נפרדים ימנע תובנה זאת מהם. הילדים יגדלו עם סטריאוטיפים מובהקים המייחסים מקצועות ומעשים לאדם לפי מינו.
בגן בו בנים ובנות אופים יחד עוגה, מנקים יחד את הגן, מסדרים יחד את המשחקים, משקים את העציצים, עורכים יחד את השולחן לארוחה, הבנות אומרות דבר תורה בשעת הסעודה. כולם משתתפים יחדיו במשחקי כדור ובונים בקוביות. בגן כזה קיימת התנהגות טבעית, המשקפת את חיי היום יום כפי שהם קיימים בביתו ובחייו של הילד.
שהותם של הילדים בגן המעורב יוצרת התאמה התפתחותית במערכת מלכדת בגיל הרך. בונה גשר טבעי לחיים בעתיד ומקשרת בין הוויית הדמוקרטיה לעולם ההלכה. ויוצרת סביבה חינוכית במוסד חינוכי המחברת את התורה לחיים ואת החיים לתורה.
התשובה ניתנה ע"י: שרה תאומים, יועצת אקדמית לחנוך בגיל הרך (M.A. בחינוך)
צניעות וגן
מה עונים לילדה שלי שחזרה מהגן וסיפרה שאמרו לה שאם השרוולים לא מגיעים עד פרק כף היד זה מאוד לא צנוע.
מה עונים לילדה?
אם הגננת או הסייעת אמרו זאת, זה חמור מאד.
צריך לקרוא אותן לסדר...בשום פנים ואופן אסור לה לומר
כך לילדים. היא יכולה לספר על עצמה שהיא בשל צניעות מכסה את ידיה עד
כף היד. אבל אין לומר לילדים שזה אינו צנוע. שהם לבושים לא צנוע.
לילדה תאמרו, גם לבושך בהחלט צנוע, אפשר גם כך. ללא בגדים כלל זה אינו צנוע.
גם ילדים בגן שמספרים שנסעו בשבת לים, אין לומר להם "זה אסור". אלא,יש לומר
"אני אנני נוסעת בשבת" "אני הייתי בבית הכנסת בשבת". ספרו על עצמכם בדרך חיובית
ולא "מה לא.." ומה אסור.
התשובה ניתנה ע"י שרה תאומים, לשעבר מפקחת על החנינוך לגיל הרך בחמ"ד.
קיומו של הקב"ה
בני בן החמש שואל על אותי שאלות בנוסח "איך השם נוצר?" "מה זה אומר שהוא כל הזמן היה קיים, מי ילד אותו?"
אני עונה לו שהשם קיים מאז ומתמיד, אך הוא מקשה ושואל שוב. ברור שתשובתי אינה מספקת אותו.
חשוב לי לציין שאני לא מבית דתי, ואני מתחזקת בשנה האחרונה ברוך השם לאט לאט.
מה עונים על שאלה כזאת?
תודה רבה
אינטגרציה בחנוך
אחד הדגלים שאתם מניפים כתנועה הוא אינטגרציה בחינוך ללא הבדלי תרבויות או "רמה דתית" [אם יש בכלל מושג כזה] בימים אלו אני כותב עבודה בנושא. האם תוכלו להפנות אותי למאמרים בעניין?

לראש העמוד