"בא וחבטם לפני המקום"

בעקבות ה"נוסח" האובד

מדוע נתמעטה נעימת התפילה המסורתית?

בקובץ המצורף

'על הנסים' ביום העצמאות

שלמה רוזנר

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/208546

נאמני "תורה ועבודה" פנו לרבנים הראשיים להסתייג מפסיקתו של הרב אברהם יוסף הפוסלת צירוף שופטים למנין.

26/08/10

http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=39885

תנועת נאמני תורה ועבודה גיבשה פנייה לרבנים הראשיים לישראל, זאת כדי שיגנו את פסיקת הרב אברהם יוסף, הקוראת לחרם הלכתי על בעלתי תפקיד במערכת המשפטית
ט"ז אלול תש"ע

 התפילה היא חוויה משעממת לחלוטין. וזה לא קשור לקרירות דתית, לשנאת ה' חלילה, לבגידה בברית, לחפיפניקיות. זה הדבר עצמו. דינה של תפילה, כטקס שחוזר על עצמו, שוב ושוב ושוב, הוא לשעמם. זו הסיבה המרכזית לכך שמדברים בתפילה, גם הרבנים, שקוראים בתפילה, גם הרבנים, שיוצאים מהתפילה החוצה, במחשבה ובמעשה. תמיד היא תשעמם. תמיד יהיה מאבק בין גורמי הסמכות לציבור המתפללים על דיבור בתפילה. הדיבורים והטקסטים המחודשים, המלמדים, המגרים את השכל ודורשים את הפעלתו, מאפשרים לשרוד את אותם טקסים משמימים, ריקים סובייקטיבית מכל תוכן וכמעט מכל חוויה.