http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/308/414.html 

משרד החינוך מתכנן מפגשים בין תלמידי תיכון חילוניים ודתיים, אך תוך הפרדה בין המינים. גורם במשרד: "הזרם הקיצוני בציבור הדתי שולט"

21/11/2011  

דוח חדש חושף: עשרות בתי ספר ששילבו בעבר בנים ובנות החלו כעת להפריד את הכיתות. "תהליך מדאיג של השתקה מצד משרד החינוך"

17/8/2011 

 למעלה מ-500 הורים חתמו על עצומה התומכת בהחלטת משרד החינוך להפרדת בית הספר בין תלמידים לתלמידות. "נאמני תורה ועבודה": אין שום בסיס חינוכי להפרדה בגילאים הללו

14/08/2011 

1. מתוך הצורך להקניית כלי התמודדות עם המתירנות, דווקא בימינו יש חשיבות למסגרות חינוך מעורבות. החשש המוצדק מפני תופעות האינטרנט והפייסבוק רק מחזק צורך זה. בתנאים של הפרדה מלאה לא נוכל לתת לילדינו את החינוך האמוני המתאים לימינו. חינוך אמיתי לצניעות יבוא דווקא מתוך מסגרת חינוכית מעורבת.

2. העמדה ההלכתית בסוגיה זו תלויה בהשקפת עולמו של הפוסק. פוסקים מסוימים (בעיקר חרדים) ידרשו הפרדה, ואילו פוסקים אחרים אינם מחייבים אותה או שאינם רואים בה כלל עניין הלכתי, כפי שיעידו הדעות ההלכתיות השונות בעניין.

3. אין דעה מקצועית התומכת בהפרדה מבחינה חינוכית פדגוגית כללית. הדבר גם ברור לאור המיעוט בבתי ספר נפרדים בעולם הרחב.

4. לחינוך מעורב בגילאי היסודי, יש יתרונות חברתיים, פסיכולוגיים וחינוכיים רבים. מבחינה התפתחותית, הדבר מאפשר תפיסה והפנמה בריאה יותר של בני המין השני. לעומת זאת, להפרדה בגילאים אלו‏י"ב תשרי, תשע"ב יש השפעה שלילית בנושא מציאת בן הזוג.

5. החינוך בא לתת תורה שלמה, המתאימה לבית התלמיד. בבתים דתיים לאומיים אין הפרדה מגדרית, ובחברה גם לא – ואנו גאים בכך.

6. התוצאות של הפרדה בחינוך הממ"ד היא לעיתים קרובות הדרה והפחתה בערכם של נשים. החינוך הממ"ד שואף לשילוב מגדרי ולקידומה של האישה, ולא להפך.

7. ההפרדה מביאה להדרה של ציבורים רבים שאנו רוצים לראות ולקבל בממ"ד. אסור לפגוע בשילובם בממ"ד, שפנה מאז ומתמיד לציבור הדתי והמסורתי הרחב ביותר. 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3909394,00.html

מדיניות ההפרדה המוחלטת בין בנים ובנות בגן ובכיתות הנמוכות בבתי ספר ממלכתיים דתיים היא עקיפת בעיה על ידי הסתגרות. ממתי אנו, בציונות הדתית, חוששים מהתמודדות?

23.06.10

לפני כעשור פרסמתי מאמר שבחן את תהליך ההפרדה בין בנים לבנות בתיכון מקיף דתי בישראל (1) . המאמר תיאר מציאות שכבר הפכה אז לעובדה מוגמרת, והציע אפשרויות לניצול מהלך זה להעצמת חינוכן של הבנות, בהסתמך על תיאוריות פמיניסטיות חינוכיות. כיום נראה לי חשוב להשלים את הדברים מכמה כיוונים.

פורסם ב 'להיות אשה יהודיה' כרך חמישי

סוגיית ההפרדה בין המינים כביטוי למרחק שבין 'בניין שלם' ל 'קולך'
שולמית מנצורה

1. "מבחינה הלכתית חייבים להפריד"- לא נכון. חלק גדול מהנימוקים להפרדה אינם הלכתיים, ובכל מקרה - הדבר תלוי בהשקפת העולם של הפוסק. יש דעות המחייבות הפרדה ויש הטוענות שאין כאן בעיה הלכתית, ודאי לא בגיל טרום הבשלות המינית.

2. "המחקרים המדעיים ממליצים להפריד"- המחקרים הללו כולם מתייחסים לחינוך העל- יסודי בתקופת גיל ההתבגרות. לא ניתן להסיק מהם ביחס ליסודי. ראו סקירה ביבליוגרפית. וכן, מאמרים והרצאות מצולמות. עובדה היא שבמרבית מדינות העולם הלימודים מעורבים בבתי הספר היסודיים בודאי ואין כוונה לשנותם

3. תהיה לנו סטיגמה של "נחותים"- א. אם המורים והמנהל/ת יחנכו כמו שצריך, לא תהיה כל תווית או נחיתות. בזה הכל תלוי! השקעת משאבים בחינוך ערכי אמיתי אפקטיבית יותר מבזבוז משאבים מיותר על הפרדה, ותביא לבתי ספר מעורבים ואיכותיים.

4. "מדיניות החמ"ד לחייב הפרדה"- ממש לא. אין כל מדיניות כזו, והיא גם לא תואמת את הרוח הרשמית והכתובה של החמ"ד. נכון להיום, אופי הקהילה הוא זה שיכתיב את המדיניות. החמ"ד אמור לכבד את החלטת ההורים.

5. "נקבל יותר שעות אם נפריד"- להיפך! בסיס התקציב ניתן לפי מספר ילדים ולפיכך, מבחינה מספרית, לרוב יצא שההפרדה רק תוריד את מספר השעות לכיתות המופרדות. במילים אחרות: ההפרדה תגרום לילדים שלך להפסיד שעות! 

שעות נוספות ניתנות לבתי ספר מסיבות אחרות, כמו תגבור לימודי יהדות ועוד, שניתן לקיים ואף רצוי בכל בית ספר.

6. "בהפרדה הכיתות יהיו קטנות יותר"- לעיתים זה נכון, תלוי ביחס בנים/בנות, אולם בהפרשים זניחים. אך יהיו הרבה פחות שעות! שעות ההוראה חשובות לא פחות.

7. "מעורב זו פשרנות"- ממש לא. כך ניתן לחנך לצניעות כבר מגיל צעיר.

8. "אבל בימינו ילדים מתבגרים הרבה יותר מוקדם"- נכון, ועדיין, בכיתה א'-ד' קצת קשה לומר שהם כבר התבגרו מינית.

9. "הרבה חפיפניקים מובילים את זה"- ואם כן, אז מה? זה אומר שהם בהכרח טועים? הגיע הזמן שלא ניתן לתוויות להפחיד אותנו מלהשמיע את דעתנו.

10. "אני פוחד שעירוב המינים הוא מדרון חלקלק"- על כל דבר ניתן לומר זאת. בפועל מה שיקבע את רמת בית הספר הוא צוות המורים והניהול.

11. "רק הורים חפיפניקים ישלחו לשם"- הורים שולחים את בינהם לבית ספר שיש בו צוות טוב ומנהל/ת מוצלח/ת. זה מה שקובע.

12."ומה ראש העיר/המועצה אומר?" - כראש עיר טוב הוא יקשיב למה שיבקשו ממנו! תבקשו!

* פשקוויל שניתלה במשך כחודש ע"י הורים שרצו למנוע את עירוב כיתות ב' בבי"ס יסודי בגבעת שמואל. תשע"א. (צילום: נאמני תורה ועבודה).