21/1/10, עלון "בכיוון הרוח".
אומרים שכל דבר שקורה בארה"ב מגיע גם אלינו באיחור של כמה שנים. בימים אלו משקיע הנשיא אובאמה את כל כוחו בניסיון לתקן את מערכת הבריאות האמריקאית. בשם התחרות, הרצון ליצירת גיוון והאמונה ביתרונות השוק החופשי, הגיעה מעצמת העל למצב בו מיליוני אזרחים אמריקאים צריכים לבדוק כמה סנטים נשארו להם בארנק לפני שהם הולכים לרופא.
אט אט ניתן לראות כיצד מדינות העולם המערבי חוזרות למשול בתחומי מערכת הבריאות, החינוך והרווחה. השאלה היא כמה שנים יקח למדינת ישראל להבין שהפרטה היא דבר טוב בעסקים אך לא כשמדובר בנושאים הקשורים ללב ליבה הערכית של המדינה.
יש מקום להפרטת כמה תתי תחומים במערכת החינוך, כמו בדברים הקשורים לסמכויותיו של המנהל, הניהול הפנים כלכלי של המוסד ועוד. אולם ישנם תחומים בהם חובתה של הממלכה למשול ביד חזקה.
חסידי ההפרטה במערכת החינוך מדברים גבוהה גבוהה על מצוינות, תחרות ופתיחת עולמות חדשים. בפועל, מרבית ההורים הפונים לבתי ספר המאופיינים כפרטיים, עושים זאת בעיקר עקב הרצון להיבדל ולחנך את הילד במקום בו יפגוש כמה שפחות ילדים ממעמדות הנחשבים בעיניהם כנחותים. לצורך כך, מתבצע סינון ישיר כמו ע"י מבחני מיון שאינם חוקיים או מיון עקיף באמצעות תשלומי הורים גבוהים, ערבי סינון המוסווים כערבי הכרות ועוד.
כאן, חובתה של המדינה לאכוף את חוקיה וערכיה! לא ניתן לברוח מהאחריות הציבורית ומי שבכל מתעקש לעשות כן, שימצא את הכסף לבדו. לצערינו כיום, המדינה גם מאפשרת לבתי ספר ולעמותות הורים להשתמט מהחובה החברתית וגם מממנת כמעט לחלוטין את המוסדות הללו.
כל זאת, עוד מבלי לדבר על היתרון החינוכי העצום שיש בלמידה במערכת חינוכית שבה הדאגה והאחריות היא דבר אמיתי ולא רק נושא לטיול שנתי אליו יוצאים על ג'יפים ופינוקים אחרים.
שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה המפעילה מוקד לצדק חברתי בחינוך הדתי.