עלון המכיל דיון בדיני אישות, קטע ספרותי על חמץ ובביקורת חריפה על הרבנות בטיפולה בענין מסורבות הגט,

עלון פרשת קדושים, התשס"ח. שבת בין יום השואה ליום הזכרון והעצמאות. 

לכבוד 'ממשיך לנסוע', אוסף חדש הכולל שלושה דיסקים מלאים בהקלטות מהופעותיו של אהוד בנאי, תפסנו אותו לשיחה מעמיקה על מוזיקה, יהדות

ומה שבניהם. 

אם יש אמן אחד שהמוזיקה שלו בלתי ניתנת להפרדה מתכנים יהודים, זהו אהוד בנאי. כבר מעל שני עשורים הוא מתבלט כאחד היוצרים המוכשרים במחוזותינו. במהלך הקרירה הארוכה, שפרצה לתודעה הישראלית בעיקר בזכות הדיסק הראשון 'אהוד בנאי והפליטים', הוא הספיק להוציא שישה דיסקים, אוסף משולש ואפילו ספר מסעות. יתכן שהמוזיקה של אהוד בנאי מבטאת טוב יותר מכל אחד אחר את הרוח היהודית העכשווית. מהביקורת החריפה שהוא מעביר בשיריו על החברה הישראלית ועד לגרסאות מוזיקליות מודרניות לסיפורי תנ"ך, אהוד בנאי מחובר תמיד לשורשים. בעוד אנו מאזינים לחלקיקי הניגונים החסידיים שמשתלבים בתוך השירים באוסף החדש, תפסנו את אהוד לשיחה על מוזיקה, יהדות ומה שבניהם. 

 בדורות האחרונים רבים ממנהיגי החברה הדתית נקטו גישה של הסתגרות והתנגדות לתפיסות ורעיונות חדשים אשר עלו מהתרבות הכללית. חייבים אנו לשאול – האם מדובר בהצלה של היהדות או בטעות היסטורית? ננסה לברר את עמדתו של אחד ממנהיגי הזרם הדתי הלאומי הליברלי, וראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, בסוגיה זו.   

 בתחילת 1971, קמה תנועה של צעירים מבני הדור השני של עולי ארצות האיסלם אשר כינו את עצמם "הפנתרים השחורים". התנועה צמחה על רקע תחושת הקיפוח והאפליה של יוצאי ארצות האיסלם מאז קום המדינה. הפעילות של הפנתרים יצרה מחאה חברתית שהלכה והתרחבה ולעיתים אף נגררה לפסים אלימים. לבסוף המאבק הציבורי הצליח והנושא עלה לסדר היום הציבורי ותקציבים נוספים הועברו לנושאים חברתיים.  צ'רלי ביטון היה אחד המייסדים של התנועה, כשהפנתרים הפכו ב-1977 לתנועה פוליטית, צ'רלי נבחר לכהן כחבר כנסת ועסק בקידום מדיניותו החברתית. כיום, שנים רבות אחרי, מנהיג הפנתרים חושב שהמצב החברתי עדיין קשה – ולהיות נחמדים לא יעזור.  

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/200/803.html?hp=1&cat=468

לפני שהממשלה תפטור משירות צבאי כמעט את כל המגזר החרדי, חובה עליה לעשות מאמץ רציני ואמיתי כדי לשלבם במערכת
16/1/2011