תרבות המחלוקת בחברה הציונית דתית

22/11/11, מקור ראשון. ע"י שמואל שטח
הסערה סביב הכוונה לפתוח בחקירה נגד הרב שמואל אליהו, מעלה דיונים ושאלות רבות סביב שאלת היחס לגוי בין בדיבור ובין במעשה, ובשאלות של חופש הביטוי אל מול הצורך באחריות ציבורית של מנהיגים.
הנושא מורכב וטעון בהיותו נופל על תחושות וטענות רבות של אי שיוויון מימין ומשמאל. הויכוח באם החוק נאכף על כל הצדדים באופן שווה מהווה שאלה מטרידה מאוד ועלינו לפעול לכך שאכן לא ינקוט אף גורם ממלכתי באיפה ואיפה.
יחד עם זאת, בשולי הדיון, ראוי כי דווקא מי שאינו נמנה על חסידיו, בלשון המעטה, ידע גם לציין לשבח את מה שלצערנו לא תמיד מובן מאליו.

http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4109420%2c00.html 

רוצים בית ספר יסודי נפרד לבנים ובנות? אין בעיה, עקבו אחר שבעת השלבים - וההצלחה בידכם (אך האם זו הצלחה?)

16.08.11

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4085445,00.html

דווקא בתחום תשמישי הקדושה, מרשים לעצמם סוחרים ולקוחות יראי שמים להתעלם מחובת תשלום מסים. חובתנו ההלכתית והמוסרית לבדוק כשרויות של בתי עסק, שמוכרים גם מוצרים שאינם מצרכי מזון

21.6.11 

הנס המדהים של א' .
א' הי"ו (השם המלא שמור אצלנו) הפסיק לעבוד, החל לצמצם בהוצאותיו ועבר לדירה קטנה. כל זאת ע"מ שיוכל לסיים את עבודת הדוקטורט. ימים ולילות ישב מול המחשב בניסיון לסיים את ההשקעה רבת השנים עליה עמל יומם וליל. אלא שמשמיים העמידו לו ניסיון: שלחו אליו את פרופ' קפדני שהודיע לו על סירובו לאשר את העבודה. א' לא ויתר והמשיך לתקן את עבודתו, אלא שכסף כבר לא נותר לו ולמשפחתו. אט אט, המקרר התרוקן וצאצאיו החלו להרגיש בחסרון. עם גבור הניסיון, הפצירה בו אשתו, כי יחדל מהתואר הנכסף, משום שלימודו מוביל לעוני ולפגיעה בשלום הבית. א' לא ויתר, אך חש כיצד מיום ליום, חשקו באקדמיה הולך ופוחת עד כי גמר בליבו, ביום ל"ג בעומר, להפסיק את תארו. יום זה, שיהפוך מאוחר יותר מאבל ליום טוב, הוא יום הילולת "דעות", בו נשלחים לבתי ישראל אלפי עותקים של כתב העת, יחד עם קריאה לחידוש החברות בנאמני תורה ועבודה. אשתו של א' שכבר אדמו עיניה מבכי ויאוש, ראתה במקרה את הגיליון ואת מעטפת התגוביינא שבתוכו. הכניסה אישתו 180 ₪ אל תוך המעטפה ושמה בתיבה האדומה שמול ביתם.  ואז ארע הנס:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/211/326.html?hp=1&cat=468

יאיר נוה לא יהיה רמטכ"ל, אבל שמואל שטח מגייס את המפגש שהיה לו עם נוה במהלך השירות כדי להפנים איך דתי אמור להתנהג בצבא
13/2/2011

http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=42562

שמואל שטח, ראה בצעדת האלונקות את חניכי בני עקיבא עם חולצות תנועה, סוחבים אלונקה. "ההצטרפות, קידוש השם"
י"ד שבט תשע"א

http://www.kipa.co.il/family/show.asp?id=42331

לקראת ועידת בני עקיבא העולמית אשר תתקיים השבוע, קורא שמואל שטח לשליחים: הצילו את הקהילה הציונית-דתית בחו"ל
ד שבט תשע"א

http://news.walla.co.il/?w=/2952/1775533

יש לברך את ש"ס על היוזמה לשינוי הרישום בסמינרים החרדיים לשיטת אזורי הרישום. שמואל שטח חושב שראוי להחיל חוק דומה במערכת החינוך הממלכתית כולה

 3 בינואר 2011

אם בי"ס הוא על-אזורי, אוכלוסיית הפוטנציאל שלו גדולה ביותר, ולכן אין לו ברירה אלא לבחור רק בחלק מהמועמדים הפוטנציאליים (אילוסטרציה)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3971681,00.html

עם ישראל התבשר ב-ynet כי נחתם הסכם שמחזיר את בתי הספר ה"פרטיים" לחינוך הממלכתי דתי. שמואל שטח סבור שמדובר בהסכם כניעה, שמשמעותו מימון המוסדות - בלי לדרוש מהם חובות של בית ספר ציבורי

שמואל שטח
19.10.10

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/132/951.html?hp=1&cat=468

אלו אשר מקדשים ומצדיעים לדרכם של הגרעינים התורניים מוותרים למעשה על הדרך הטבעית שבה קהילה פועלת
16/7/2010

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/104/218.html?hp=1&cat=468

 לרגל שבת התנועה ועל רקע התלונות ולפיהן בני עקיבא מקצינה מבחינה דתית, צריך להבין שאלו שרק מקטרים הופכים ללא רלוונטיים

21/1/10, עלון "בכיוון הרוח".
אומרים שכל דבר שקורה בארה"ב מגיע גם אלינו באיחור של כמה שנים. בימים אלו משקיע הנשיא אובאמה את כל כוחו בניסיון לתקן את מערכת הבריאות האמריקאית. בשם התחרות, הרצון ליצירת גיוון והאמונה ביתרונות השוק החופשי, הגיעה מעצמת העל למצב בו מיליוני אזרחים אמריקאים צריכים לבדוק כמה סנטים נשארו להם בארנק לפני שהם הולכים לרופא.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3812267,00.html

06.12.09

היום, י"ט כסלו, מציינים בחב"ד את חג הגאולה. שמואל שטח מבקש להזכיר לתנועת התשובה הדתית-לאומית הרואה בחב"ד מודל לחיקוי שהשפעה על המרחב הציבורי יכולה להיעשות בידי אלו שנושאים בעול - בשירות צבאי ואזרחי

הסקרים שהתפרסמו לאחרונה ב"מקור ראשון" מגביהים את חומות הסקטור

ומרחיקים אנשים מבתי הכנסת שלנו. עד מתי נשפוט?

שמואל שטח, מקור ראשון, 23/10/09

http://nrg.co.il/online/1/ART1/940/662.html

מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה התעצבן מהידיעה שפורסמה אתמול ב-nrg יהדות ולפיה רבנים ממליצים לבצע הפרדה בין בנים לבנות בקורס פסיכומטרי. לטענתו, ההלכה היהודית קבעה כי על האדם להתרחק מן הפריצות, אבל מי שקורס פסיכומטרי מעורב נחשב עבורו כפריצות, ראוי שיבדוק עצמו היטב

10/9/2009

ימי בין המצרים מתחילים היום ואיתם מתחילות ההשוואות הצפויות בין השנים הסוערות (67-70 לספירה) לבין שבתות קיץ אלו, בירושלים של שנת 2009
 9/7/2009 http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/914/095.html

עם הגעתו של פולמוס הקטניות השנתי קורא שמואל שטח להפריד בין סוגי הקטניות ובעיקר בין העיקר לתפל.

שמואל שטח ו23/03/2009

‏25 אוקטובר 10
‏י"ז חשוון, תשע"א

לכבוד
חברי ועדת הכספים על רקע חוק הבטחת הכנסה לאברכים.  שלום רב,

הנדון: מתן חוות דעת על רקע שאלת מימונם המוחלט של אברכים.

בימים הקרובים אתם נדרשים לקבל החלטה בשאלה האם לממן לימוד תורה של אברכים חרדים.
מכיוון שהמפלגות החרדיות מציגות זאת כמאבק על רקע דתי, אנו מתכבדים להגיש בפניכם סקירה קצרצרה אשר מראה באופן ברור ומוכח כי הבקשה למימון נרחב של לימוד תורה, אין יסודה ביהדות.

עוד מתקופת התורה ברור לחלוטין כי האדם מחוייב לעבוד ולהתפרנס מיגיע כפיו. תפיסה זו המשיכה כמובן בכל התקופות השונות ונפסקה להלכה ש"חייב אדם ללמד את בנו אומנות" , קרי להתפרנס בכוחות עצמו. אף כי היו דעות אחרות , הן לא התקבלו להלכה ונשארו בדעת מיעוט ברורה.
הצורך להתפרנס נפסק במפורש בהלכה כפי שכותב השולחן ערוך: "אח"כ (אחרי התפילה) ילך לעסקיו שכל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון..." .
הרמב"ם, גם הוא מגדולי הפוסקים שעבד למחייתו כרופא, התבטא לפניו באופן חריף יותר ופסק בהתאם לדברי החכמים שכל מי שחושב להתפרנס מן הצדקה בזכות לימוד התורה שלו, הרי שהוא חילל את השם ובזה את התורה ועוד.
רובם המוחלט של פוסקי הדורות הסכימו לדעות אלו, אם כי לדעת חלק מהם, ניתן לפרנס בודדי בודדים למען לימוד התורה. אלו שתמכו בכך התכוונו ל"יחידים" בלבד.
כל אמירה או מדרש אחר המציג מצב בו אנשים למדו יומם ולילה ולא עבדו, לא בא אלא להפליג בחשיבות לימוד התורה ובתמיכה כלכלית במוסדותיו. המדרשים לא התקיימו כמציאות ולא נפסקו להלכה אלא באו לבטא רעיון חשוב בלבד.
בהתאם לכך, משך אלפי שנים, התפרנסו מרבית חכמי ישראל מיגיע כפיהם. ניתן להביא דוגמאות רבות לעיסוקיהם של החכמים אשר הקדישו את חייהם לתורה אך בנו זאת יחד עם עבודתם הרגילה.
גם בתקופת השיא והפריחה של הישיבות באירופה לפני השואה, או בשיא ימי הישוב הישן בירושלים, נתמכו ע"י הקהילות כמה מאות אנשים בלבד לכל היותר. בחלק גדול מן המקרים, גם תמיכה זו הייתה זמנית וניתנה רק לתקופת זמן מצומצמת.
התופעה הנהוגה כיום בה ציבור המונה עשרות אלפי אנשים אינו מתפרנס בכוחות עצמו, היא תופעה שאין לה אח ורגע בהיסטוריה היהודית וגם לא בחברה החרדית החיה כיום בחו"ל. תחילתה בא רק בעשרות השנים האחרונות שלאחר קום המדינה.

נראה כי הובילו לכך מספר מניעים מרכזיים כמו התלות של אי פרנסה באי שירות צבאי, תשלומים שונים או פטורים אשר הופכים את היציאה לעבודה כבלתי משתלמת, אי נתינת הכשרה מקצועית בחינוך החרדי ועוד.
ראוי להדגיש כי לאחרונה החלה מגמה ברוכה של יציאת האוכלוסייה החרדית לעבודה וראוי לחזקה ולא לדכאה באמצעות מתן תמריצים לאלו שאינם עובדים.

אנו מבקשים מכם להתחשב בנתונים אלו (אשר ניתן בקלות להרחיבם) ע"מ שהחלטתכם תתקבל לאור מידע נכון ולא מוטעה.

בכבוד רב,

שמואל שטח

מנכ"ל נאמני תורה ועבודה

1. תלמוד בבלי קידושין כ"ט.
2. כגון רבי נהוראי: "מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה". קידושין פ"ב. או כמו רבי שמעון בר יוחאי בתקופת היותו במערה.
3. שו"ע או"ח, קנ"ו.א'.
4. הלכות תלמוד תורה, פרק ג' הלכה י'.
5. ביאור הלכה, שו"ע או"ח, קנ"ו.א'. או למשל "בני עלייה/יחידים", שו"ת התשב"ץ, קמ"ח.
6. כגון המדרש על יששכר וזבולון, או הצגת לומדי התורה כבני לוי וכדומה.