1. מתוך הצורך להקניית כלי התמודדות עם המתירנות, דווקא בימינו יש חשיבות למסגרות חינוך מעורבות. החשש המוצדק מפני תופעות האינטרנט והפייסבוק רק מחזק צורך זה. בתנאים של הפרדה מלאה לא נוכל לתת לילדינו את החינוך האמוני המתאים לימינו. חינוך אמיתי לצניעות יבוא דווקא מתוך מסגרת חינוכית מעורבת.

2. העמדה ההלכתית בסוגיה זו תלויה בהשקפת עולמו של הפוסק. פוסקים מסוימים (בעיקר חרדים) ידרשו הפרדה, ואילו פוסקים אחרים אינם מחייבים אותה או שאינם רואים בה כלל עניין הלכתי, כפי שיעידו הדעות ההלכתיות השונות בעניין.

3. אין דעה מקצועית התומכת בהפרדה מבחינה חינוכית פדגוגית כללית. הדבר גם ברור לאור המיעוט בבתי ספר נפרדים בעולם הרחב.

4. לחינוך מעורב בגילאי היסודי, יש יתרונות חברתיים, פסיכולוגיים וחינוכיים רבים. מבחינה התפתחותית, הדבר מאפשר תפיסה והפנמה בריאה יותר של בני המין השני. לעומת זאת, להפרדה בגילאים אלו‏י"ב תשרי, תשע"ב יש השפעה שלילית בנושא מציאת בן הזוג.

5. החינוך בא לתת תורה שלמה, המתאימה לבית התלמיד. בבתים דתיים לאומיים אין הפרדה מגדרית, ובחברה גם לא – ואנו גאים בכך.

6. התוצאות של הפרדה בחינוך הממ"ד היא לעיתים קרובות הדרה והפחתה בערכם של נשים. החינוך הממ"ד שואף לשילוב מגדרי ולקידומה של האישה, ולא להפך.

7. ההפרדה מביאה להדרה של ציבורים רבים שאנו רוצים לראות ולקבל בממ"ד. אסור לפגוע בשילובם בממ"ד, שפנה מאז ומתמיד לציבור הדתי והמסורתי הרחב ביותר. 

הרב פרופ' דניאל שפרבר, ראש מועצת חמ"ד לשעבר:

"...בימינו יש מספיק סיבות חינוכיות וגם הצדקה הלכתית שלא להפריד בין המינים עד גיל מסוים, זאת מכיוון שההרגלים שלנו השתנו וצורת המבנה החברתי שלנו השתנתה ודברים שנראו אסורים בימי קדם היום כבר מותרים. עם זאת, אצל ילדים קטנים שהתרגלו ללמוד יחד ולחיות יחד, יכול להיות שיש הצדקה להפרדת מסוימת בגילאים מבוגרים יותר.

לפני כעשור פרסמתי מאמר שבחן את תהליך ההפרדה בין בנים לבנות בתיכון מקיף דתי בישראל (1) . המאמר תיאר מציאות שכבר הפכה אז לעובדה מוגמרת, והציע אפשרויות לניצול מהלך זה להעצמת חינוכן של הבנות, בהסתמך על תיאוריות פמיניסטיות חינוכיות. כיום נראה לי חשוב להשלים את הדברים מכמה כיוונים.

תוכן המאמר בקובץ המצ"ב

תוכן המאמר בקובץ המצ"ב

תוכן המאמר בקובץ המצ"ב

More girls in the classroom is better for both genders

לבקשת חברים רבים: קטעי הוידאו של הערב שהתקיים השבוע בשאלה: ממ"ד מעורב- לכתחילה או בדיעבד?

לחצו והורידו את הקטע שברצונכם לראות! או העתיקו את הקישור לדפדפן שלכם.

1. ד"ר אביעזר וייס, ראש המכללה האקדמית גבעת וושינגטון: ההיבט החינוכי.

http://www.youtube.com/watch?v=9Lcdk8rgxVI
http://www.youtube.com/watch?v=pnk4smQj4_I

2. רות רוזן צבי, פסיכולוגית קלינית, מומחית לילדים ונוער: ההיבט הפסיכולוגי

http://www.youtube.com/watch?v=5D_iPkBSPeg

3. רבקה צ'רקה-יודקוביץ' , לשעבר מפקחת ארצית במינהל החמ"ד: ההיבט החברתי.

http://www.youtube.com/watch?v=krEUf-mzTiw

http://www.youtube.com/watch?v=9IHzi0a8Txs

4. הרב רונן נויבירט, רב קהילת אוהל ארי ברעננה: ההיבט ההלכתי.

http://www.youtube.com/watch?v=VohYBeruFc4
http://www.youtube.com/watch?v=sTlCeBC5qxk

5. דיון ושאלות בקהל. מנחה: חנן מנדל.

 http://www.youtube.com/watch?v=QVLuKTieY5Q

אם לא הצלחתם לראות ניתן להוריד את כל הסרטים בקישור: http://video.new-app.com/customers/toravoda/movies.zip

לקריאת המאמר באתר מכללת הרצוג, לחצו כאן.

דברים שהועברו במייל בין הורים בגבעת שמואל על רקע הקמת בי"ס שלישי נפרד:

בממ"ד שבטי ישראל שבשכונת  בוכמן במודיעין,  נעשה סקר בין ההורים בשנת 2008.

התקיים סבב של "סקר בלתי מחייב" בו כל הורה כתב את העדפתו בעניין הפרדה, "ללא הפרדה",
או הפרדה מכיתה X ".

נשלחו כמה  מכתבים: נגד הפרדה, בעד הפרדה ובעד הפרדה מכיתות מסוימות. המכתבים נמצאים באתר להלן:  http://groups.google.com/group/mb-discussions

http://ybn.co.il/sut1.asp?num=9

בעקבות "סערת הפזמונסניף" בבני-עקיבא שולף ynet מארכיון התנועה קובץ הלכות שחיבר הרב חיים דרוקמן, לקראת האירוע המוזיקלי המסורתי שנערך בשנת 1997. המסקנה: לבת יחידה מותר לשיר על במה אחת עם קבוצת בנים, קבוצת בנות יכולה לשיר גם לבדה ואין מניעה הלכתית לביצוע לחן לועזי.
קובי נחשוני פורסם: 11.08.08, 11:47

חודש בדיוק חלף מאז התפוצצה "סערת הפזמונסניף", ומתנגדי הפרדת המינים בבני-עקיבא מקבלים חיזוק משמעותי דווקא מפוסק ההלכות הרשמי של התנועה. לידי ynet הגיע קובץ הלכות שפרסם ראש מרכז ישיבות בני עקיבא הרב חיים דרוקמן בפברואר 1997, ובו "דינים הנוגעים לפזמונסניף בקצרה". המסמך, עליו חתומה ההנהלה הארצית, נתלה על לוחות המודעות בסניפים השונים לקראת האירוע המוזיקלי המסורתי שנערך באותה שנה, וסימן את האיזון הראוי בין קיומה של בני עקיבא כתנועת נוער מעורבת לבין המגבלות ההלכתיות על הפעילות המשותפת.

בין היתר קובע הרב כי בנים ובנות יכולים להופיע יחד עם הבמה, וקבוצת בנות אף יכולה להופיע לבדה. "מתנועת בנות על הבמה רצוי להימנע", הוא כותב, "אבל יש להקל כשיש בהן מידה ניכרת של עדינות". ומה עם שירה באנגלית או ביצוע לחנים לועזיים? "אין הגבלה הלכתית", קובע הרב, "אך במקרים רבים זה פגום מבחינה חינוכית". לפיכך הוא ממליץ: "השיקול החינוכי יכריע".

בפתח הקובץ מדגיש הרב חיים דרוקמן את חשיבות היצירה, ומצטט ממאמר "תחיית הקודש" של הרב אברהם יצחק קוק. "חיים של יצירה - זאת היא הנקודה העליונה שאנחנו חייבים לשאוף אליה", כתב הראי"ה, "אנחנו מוכרחים להרים דגל של יצירת קודש, של מפעלים טובים הקרובים לנו בפינו ובלבבנו, חיים המביאים ברכה ותועלת לנו ולעולם כולו".

מותר לשיר יחד, לשמור על מרחק סביר
בהמשך מופיעים תשעה סעיפים ובהם הלכות מעשיות שחיבר הרב דרוקמן לקראת הפזמונסניף. הוא פסק כי אסור לבת לשיר לבדה על הבמה וכן אסור לקבוצת בנות לנוע עליה שלא בצניעות. עם זאת הוא התיר לבת אחת לשיר יחד עם בנים וקבע כי לקבוצת בנות מותר לשיר גם לבדן. בהמשך כתב הרב כי לקבוצות של בנים ובנות מותר להופיע יחד על הבמה אך הוסיף כי "ראוי לשמור על מרחק סביר בין הבנים לבנות".

על תנועת הבנות הוא ממליץ לוותר משום ש"מגמתן, גם של תנועות קלילות, לעורר תשומת לב". עם זאת הוא סבור כי "יש להקל היכן שבתנועות יש מידה ניכרת של עדינות ואינן פוגמות בצניעות המקובלת". עוד פוסק הרב כי אין הגבלה הלכתית על שירה באנגלית או על ביצוע שיר בלחן לועזי אך "במקרים רבים זה פגום מבחינה חינוכית" ולכן "השיקול החינוכי יכריע".

בסוף המסמך מובאים דברים מ"ספר הכוזרי" בנושא "חכמת הנגינה" וחשיבותה באומה הישראלית ש"מטילה את זמרתם על החשובים באנשיה - הם בני לוי".