הפרדה מינית בגן הילדים

"בן לוקח בת ובת לוקחת בן... הרבי אמר צריך להתחתן..."
כך שרנו בילדותינו.

גן העדן של ילדות. גן ילדים מגוון אחד, ביה"ס ממ"ד אחד, מפלגה דתית לאומית אחת, תנועת נוער אחת. כל זה היה פעם - היום עברנו ממלכתיות לסקטוראליות ל"שטיבלך".
את ה"שטיבלך" מתחילים כבר בגן הילדים.
הורים רבים מהציונות הדתית פונים לפיקוח על גני הילדים ביישובם ומבקשים הפרדה מינית מגיל 3. גן בנים, גן בנות.
בארגז החול ישחקו רק הבנים. הם יבנו ארמון רב תפארת אחר מזה של הבנות. הבנות תשחקנה בפינת הבובות לבד, בית רק של אמהות. משחקי "כאילו" של "אבא ואמא" מה יהיה עליהם?.
מי תהיה ה"אבא" בגן הבנות ומי יהיה ה"אמא" בגן הבנים?. האם תהיינה גם בובות בגן הבנים או אולי "בוּב" בן?. איך ישחקו הילדים בגן בהפרדה מינית במשחק סוציו-דראמטי, משחק "נגיד ש..." כאשר קיימת הפרדה מינית?.
המשחק החופשי כידוע חשוב כל כך להתפתחות הילד בגיל הרך, ואיך יקיימו בגן הנפרד קבלת שבת ללא אמא של שבת שתברך על הנרות? .
התפתחות זהותו של הילד מתחילה בגיל הרך. מי אני? מה שמי? היכן אני גר? באיזה גן אני לומד? מה זהותו של הגן? גן תורני, גן מדעי, גן מוסיקלי, גן חב"ד, גן בנים? גן בנות?
גם זהותו המינית של הילד מתפתחת בגיל הרך. כידוע, ילדים בגיל הרך מזדהים עם המבוגר. הבנים מזדהים עם דמויות גבריות, כוחניות - אבא, חייל, שוטר. בנות מזדהות עם דמויות נשיות אמא, אחות רפואית, מלכה וכיו"ב. בפורים ילדים בגיל הגן בוחרים תחפושות שאיתם הם רוצים להזדהות. הילדות תבחרנה בתחפושות של כלה, מלכה, נסיכה, ובנים יעדיפו להתחפש לקאובוי, לנינג'ה, ולשוטר וחייל.
יודעים אנו כי קיימים דפוסי התנהגות שונים בין בנים ובנות מבחינת בחירת תכני המשחק וכלי המשחק. גם בקיום המצוות קיימות המצוות הייחודיות לבנים - כיפה וציצית, ולבנות - הדלקת נרות הפרשת לה ועוד.
כאשר הילדים בגיל הרך נמצאים בחברה מעורבת בתקופת החיים בה מתפתחת זהות. לומדים הם להכיר ולהפנים את השונה ואת המשותף. יכירו הבנים את פעילות הבנות, את התכונות הנשיות שיש בהן חן חסד ורחמים. מאידך הבנות תכרנה את המצוות הייחודיות של הבנים תלמדנה ותזדכינה באמירת "אמן" על ברכת ציצית כשהם יברכו עליה בגן, תזכיר לילד לחבוש את הכיפה כשהיא לא תהיה על ראשו, כך ילמדו הילדים אלו מאלו.
בגיל כה צעיר בו מתפתחת זהותו של האדם יבלמו גנים נפרדים את הבנת המשותף והשונה בחיי היום יום. בגן יגדלו בנים שלא יאמינו בכוח הנשי ולא תהיה להם הבנה של ההוויה נשית. ובנות שלא יתוודעו למטלות ולמצוות החלות על האיש. על כן רצוי כי בגיל כה צעיר, יתחנכו ויגדלו הילדים בחברה בריאה, טבעית ומעורבת. כל זאת על מנת שלא יפסידו את השילוב והכרה בין המינים בשלב שבו מתגבשת זהות.

בשעת משחק
כשישחקו בפינת הרופא, הבת - הרופאה במשחק היא זו שתרשום תרופה לילד "החולה" במשחק הסוציו-דראמטי. בפינת הקוביות כשיבנו הילדים יחד מכונית מקוביות, תוכל גם הבת להיות נהגת.
הבנים בגיל הרך "יאמצו לעצמם" מטלות ופעולות אשר קיימת נטייה ליחסן לבנות. יבינו כי גם ילד יכול לערוך שולחן בגן ולהשקות את העציצים. מאידך יכולה גם הבת לומר דבר תורה.
הילדים כולם, הבנים והבנות, ישמעו על דבורה הנביאה ועל בנות צלפחד "כן בנות צלפחד דוברות".
החינוך בגיל הרך בגן המעורב ילמד את הילדים כי חברה בת זמננו דוגלת בשויון הזדמנויות. ומאפשרת לכל ילדה וילד להגיע בעתיד לכל תפקיד אשר יחפוץ בלי להתייחס להיותם בת או בן.
שהותם של ילדים בגנים נפרדים ימנע תובנה זאת מהם. הילדים יגדלו עם סטריאוטיפים מובהקים המייחסים מקצועות ומעשים לאדם לפי מינו.
בגן בו בנים ובנות אופים יחד עוגה, מנקים יחד את הגן, מסדרים יחד את המשחקים, משקים את העציצים, עורכים יחד את השולחן לארוחה, הבנות אומרות דבר תורה בשעת הסעודה. כולם משתתפים יחדיו במשחקי כדור ובונים בקוביות. בגן כזה קיימת התנהגות טבעית, המשקפת את חיי היום יום כפי שהם קיימים בביתו ובחייו של הילד.
שהותם של הילדים בגן המעורב יוצרת התאמה התפתחותית במערכת מלכדת בגיל הרך. בונה גשר טבעי לחיים בעתיד ומקשרת בין הוויית הדמוקרטיה לעולם ההלכה. ויוצרת סביבה חינוכית במוסד חינוכי המחברת את התורה לחיים ואת החיים לתורה.

התשובה ניתנה ע"י: שרה תאומים, יועצת אקדמית לחנוך בגיל הרך (M.A. בחינוך)