לצפייה בהצעות לפי נושאים, לחץ/י כאן!

 תקציר:

אנו מציעים להפוך את שירותי הדת בישראל, הנתפסים כמסואבים ומנוכרים, למובילי יישומה של דמוקרטיה השתתפותית בישראל, שעיקרה: העברת הסמכות מהשלטון המרכזי לידי הקהילות.

עקרונות היסוד של הבנייה מחדש:

     • מוקד הסמכות והאחריות לשירותי הדת בישראל יעבור מהממסד הפוליטי - אל האזרחים והקהילות.
     • כל אדם בישראל יוכל להירשם לקהילה כרצונו.
     • תקציב שירותי הדת יועבר לקהילות, בהתאם למספר חבריהן.
     • כל קהילה תנהל את תקציבה בהתאם לדעותיה ואמונותיה.
     • שירותי דת אזוריים, כמקוואות ועירובין יופעלו בידי ועד הקהילות באזור.
     • נושאים הלכתיים המחייבים מעין 'תו תקן' כגיור, נישואין וכשרות, יופעלו בידי 'אגד קהילות'.
     • המדינה תעניק זיכיונות למספר מצומצם (3-7) של 'אגדי קהילות' ארצי(הגדולים ביותר). התושבים יוכלו להשתמש באגד אשר יבחרו.

יתרונות הבנייה מחדש:
     • את מקומו של המונופול הקיים היום תחליף 'קנאת סופרים' אשר תתרום להתחדשות ורלבנטיות של בתי-הכנסת להמוני בית ישראל.
     • כל קהילה תהיה חופשית לפעול כרצונה, ותוכל לבחור ברב המתאים לאופייה.
     • כל אדם בישראל יוכל לרשום את 'האות שלו בתורה'.

יש דרך לקרב ולהתקרב לתורת ישראל 

הצעת נאמני תורה ועבודה למצע בנושא שירותי הדת לקראת הבחירות הבאות:

מדינה יהודית יותר, דמוקרטית יותר 

השסע הדתי-חילוני איים על יציבותה של התנועה הציונית מראשיתה. כדי לשתף פעולה למרות המחלוקות העמוקות, נברא ה'סטטוס קוו' המבקש לא לטפל באופן שורשי במקומה של הדת בציונות ובמדינת ישראל. טלאי על טלאי, מתוך מאמץ מתמיד לא לקבל הכרעה מהותית, התקבעו ההסדרים השונים.
אנו מבקשים לצאת בבשורה חדשה: את מקומן של האידיאולוגיות הקוטביות החליפה הסכמה לאומית רחבה. מימין ומשמאל, ממרצ ועד המפד"ל מסכימים על עקרון היסוד של העמקת זהותה היהודית של מדינת ישראל מתוך בחירה חופשית וללא כפייה. בסוגיות רבות בענייני דת ומדינה קיימים עקרונות המוסכמים על יותר משלשה רבעים מהיהודים בישראל. תכנית העבודה המוצעת להלן נועדה להציע סדר-יום חדש ליחסי דת ומדינה בישראל: בנייה מחדש של יחסי דת ומדינה בישראל על יסודות ההסכמה העקרונית הרחבה.
בניגוד למתח הקיים בין נאמנות למסורת להיענות לקידמה, מוצג כאן מתווה חדש. דווקא הקידמה תטפח את המסורת, תורת ישראל מעודדת קידמה. המחאה החברתית בקיץ תשע"א נוסחה בהמלצות וועדת טרכטנברג כמעודדת דמוקרטיה השתתפותית. אנו מאמינים כי טיפוח דמוקרטיה השתתפותית באמצעות הקהילות יהפוך את החברה בישראל ליהודית יותר, ונאמנת יותר למסורת. הפלורליזם החברתי יוביל לשגשוג המסורת היהודית, הספוגה בערכי כבוד האדם בפרט ודמוקרטיה בכלל. ערכים אלו הכרחיים לביצור תשתית הדמוקרטיה במדינת ישראל.
חידוש אופייה היהודי של מדינת ישראל מחייב שינוי בכל מגזרי החברה. איננו מפנים אצבע מאשימה לפלג כזה או אחר בעם היהודי. הרוב הציוני במדינת ישראל חייב לסייע למיעוט החרדי לשקם את החינוך ליצירתיות, את חובת 'לימוד אומנות', כדי שבניו יוכלו להטות כתף למשא קיומו הפיזי של העם היהודי. הרוב הציוני מחויב להעמיק את לימוד התורה במערכות החינוך השונות שלו, ובכך ליטול חלק משמעותי יותר במשא המורשת היהודית.

הקדמה

התנועה הציונית הובלה, מאז הרצל, בידי 'חופשיים'. אל מולם התייצבו חרדים רבים. הציונות הדתית, מיסודה של 'המזרח"י' שימשה כגשר בין המחנה הציוני לעולם החרדי. רובם המכריע של שומרי המצוות בארץ ישראל, מראשית המנדט הבריטי ולאחר הקמת המדינה, היו שותפים פעילים בבניין הארץ, בהגנה, בעלייה ובהתיישבות.
הנהגת היישוב הישן בארץ ו'אגודת ישראל' לא השתלבו במוסדות היישוב, ונותרו בצדי הדרך. מתוך התנגדות להנהגה החילונית, שללו את המודרנה ואת הקידמה בחינוך החרדי. בחינוך לבנים, מה'חדרים' ועד הכוללים הפנו עורף לחובה היסודית ללמד מקצוע, לחובת כל גבר לפרנס את ביתו. צדו השני של המטבע, חובת לימוד והכרת המורשת היהודית הוזנחה בחינוך הממלכתי. כדברי אחד ממנהיגי מחנה הפועלים "רצינו לגדל אפיקורסים, וגידלנו עמי ארצות".
המנהיגות הציונית הפקידה את המפד"ל, בגלגוליה השונים, על בניית הממסד הדתי והרבני בישראל. הקול אשר נשאו ראשי הממסד הרבני, ביטא אחריות ומחויבות לכל עם ישראל, בעוד הידיים אשר עסקו במלאכה היו מפלגתיות. אפוטרופסות מפלגתית הייתה מוטבעת במבנהו היסודי של הממסד הרבני במדינת ישראל, מראשיתו.
משברי הזהות היהודית, הבדלנות החרדית, ושקיעתו של הממסד הדתי בישראל חברו יחדיו. הממסד הרבני הנשלט בידי מפלגה, הוכפף למפלגות החרדיות ועסקניהם. אין הוא יכול לשמש השראה לדור אשר מחפש את שורשיו. גידולה של החברה החרדית בדור האחרון הוביל לעוני מנוול. התרחבות מערכת חינוך אשר איננה מכשירה את בוגריה לפרנס את משפחותיהם, הפכה לאיום על צמיחתה ושגשוגה של מדינת ישראל.
אך במשבר טמון הסיכוי לדרך החדשה, אותה ננסה לפתח להלן. החברה החרדית בשלה להבין, מתוך התפשטות העוני, כי 'חייב אדם ללמד את בנו אומנות'. כי הקדמה הכרחית היא. חולשתה של הציונות הדתית הולידה את ההבנה כי לא ניתן להפקיד את המסורת היהודית בידי מפלגות. דווקא הבורות הולידה בחברה החילונית צמא נפלא. כדי להרוותו גדלה הדרישה לארון הספרים היהודי.
הנחת היסוד שלנו היא כי התורה ניתנה לכל ישראל. אנו שואפים כי תהיה נחלת כלל העם. גם החובה להשתתף בעול הקיום, של היחיד, המשפחה, העם והמדינה, מוטלים על כל מגזרי החברה. לימוד תורה צריך להיות נחלת כל העם, הלימוד המקצועי חייב להיות מונחל בכל המגזרים.

מהממסד הפוליטי לחברה האזרחית

העם היהודי בנוי משבטים רבים. העולם היהודי אינו מכיר באפיפיור. המחלוקת, הפלורליזם, מהווים את סימן ההיכר הבולט ביותר בספרות התורה שבעל-פה ובקהילות ישראל. ההנהגה הדתית שאבה את כוחה מהקהילה היהודית בכל אתר ואתר. כל יישוב יהודי עשה לו רב כרוחו ונשמתו. האופי הדמוקרטי והפלורליסטי של העם היהודי, התבטא ברבני ישראל.
אולם, עם הקמת המדינה נבנה הממסד הרבני על יסודות השלטון המרכזי. שר הדתות הפך לגורם העיקרי בקביעת הרבנים בכל הערים והיישובים בישראל. הנהגה דתית השואבת כוחה מהפוליטיקאים, מהמפלגות המגזריות, איננה יכולה להוות מקור השראה לציבור הרחב. העיקרון הדמוקרטי היסודי, על פיו שואבת ההנהגה סמכותה מהציבור הרוצה בה, הוזנח.
השלטון המרכזי, הממשלה, הכנסת ובית-המשפט, העסיקו עצמם בהכרעות בנושאי דת: מהו הגיור הטוב, מהי תעודת הכשרות הראויה, מי הראוי לכהן כרב, ומי פסול מלבוא בקהל. הכרעותיה של המערכת הפוליטית נעשו כדרכה, בתן וקח מכוער, ולא בדרכי שכנוע, השפעה והידברות. למרבה הבושה הפך הדיון בתכניה של תורת ישראל, פעמים רבות מדי, לגורם המרחיק בין העם היהודי בתפוצות ומדינת ישראל. למותר להסביר את הפגיעה במדינת ישראל, בעם היהודי ובתורת ישראל מפוליטיזציית היתר של המערכת הדתית.
אנו מציעים להפוך את הפירמידה. משליטה מרכזית-מפלגתית במערך הקהילות ההנהגה והתרבות היהודית, יש להפנות את התקציבים והסמכויות אל הציבור הרחב. כל קהילה תקבל תקציב בהתאם לחברים הרשומים בה ומשלמים מס דת וולונטארי (כמקובל בחלק ממדינות אירופה). הקהילה תעצב את הפעילות וההעמקה במורשת ישראל בהתאם לאופייה, וההנהגה אשר תבחר. הרבנים יהיו עובדי הציבור בקהילות, כמקובל בתפוצות ישראל מקדמת-דנא, ולא עובדי השלטון.
נושאים המחייבים מערך רחב יותר מקהילה, כהסדרי כשרות, נישואין וגיור, יתבצעו בידי אגד-קהילות וולונטארי. השלטון לא יקבע את כללי הכשרות ועקרונות הגיור, אלא הציבור הרחב. המדינה תעניק למספר איגודים קהילתיים (הגדולים ביותר), רישיון לכשרות, נישואין וגיור. הציבור הרחב יפקח, יכריע ויסמיך את הגורמים השונים לבצע את הנדרש.

להלן נפרט את המשימות השונות אשר יתבצעו ע"י הקהילות.

קהילה
1. כל מספר מינימאלי של אנשים המעוניין בכך, יוכל להירשם כ'קהילה'. ולקבל תקציבים בהתאם למספר חבריו.
2. התנאי לקהילה הוא מפגש שבועי, לפחות, לטיפוח ופעילות משותפת בהתאם למסורת היהודית. כתפילה, לימוד תורה וקבלת שבת. קהילות יחליטו על אופיין ולא תהיה מגבלה, לדתיים, חרדיים או חילוניים, עדות וזרמים שונים. כל קהילה תעצב את אופייה כרצונה.
3. קהילות יוכלו להתאגד. רישיון להענקת כשרות, נישואין וגיור יוענק לאיגודים הגדולים ביותר של קהילות.
4. המדינה תממן את הפעילויות הקהילתיות, אך לא תשלוט בהם. תהיה רגולטור, כדי למנוע ניצול לרעה של הקהילות, אך לא מנהל.

רבנות
1. כל קהילה תוכל להחליט אם להעסיק רב, ואת היקף המשרה שלו.
2. הרב יהיה עובד הקהילה, בהתאם לחוזה בינו לבין קהילתו.

הפצת תורה
1. תקציבי הישיבות וה'כוללים' יועברו, בחלקם הגדול, לקהילות השונות.
2. הקהילות יחליטו על הדרכים המיטביות, להבנתן, להפצת התורה בין חבריהן ולכלל ישראל.

כשרות
1. המדינה תעניק רישיון להענקת תעודת כשרות למספר איגודי קהילות, הגדולים ביותר.
2. איגודי הקהילות ייבחרו 'ועד כשרות' אשר יקבע את מדיניות הכשרות של האיגוד, ויפקח על פעילותה .
3. תעודות הכשרות יינתנו בידי האיגודים השונים בפריסה ארצית.
4. רווחי תעודות הכשרות יועברו לקהילות, לטיפוח והעמקת פעילותן.

נישואין וגירושין
1. המדינה תעניק רישיון להענקת תעודות נישואין למספר איגודי קהילות, הגדולים ביותר.
2. כל זוג יוכל לבחור ולערוך את חתונתו באיגוד אשר יבחר, ללא מגבלת מקום מגורים.

גיור
1. המדינה תעניק רישיון להענקת תעודות גיור לאיגודי קהילות, הגדולים ביותר.
2. כל איגוד קהילות יקים מערך גיור ארצי.
3. מערכי גיור אלו יעסקו באולפנים ללימוד ויקימו בתי-דין אשר יגיירו בהתאם למדיניותם ההלכתית.
4. רק איגוד קהילה יוכל להעניק אישור לגיורים אשר נעשו מחוץ לישראל.

לתקן מהיום למחר

מראשית ימי המנדט ועד היום נבנה הממסד הדתי בישראל תוך הפניית עורך לקהילה. החזרת הסמכות לקהילות היא תהליך המצריך תקופת מעבר. להלן נפרט שינויים בסוגיות דת ומדינה, הצריכים להתבצע לאלתר. אנו סבורים כי בתוך שנה ניתן וצריך לשפר מאוד את הממסד הדתי בישראל. שינויים אלו ירבו את כבוד התורה ולומדיה.

רבנות
בטרם יושלם המעבר לקהילות יש לשנות כמה עיוותים בולטים בממסד הרבנים בישראל:
ביטול הכפילות העדתית
1. החוק הישראלי קובע כפילות עדתית בתפקידי רבנים, כמו גם בגופים רבניים שונים (מועצת הרבנות הראשית, הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים ועוד). יש לבטל, לאלתר, כל סממן עדתי בתפקידי הרבנים.
2. רב ראשי אחד יכהן, בלא קשר לעדתו.
3. נשיא בית הדין הרבני ייבחר בידי הוועדה לבחירת דיינים.
הגבלת זמן במינוי רבנים
1. מינוי רב יוגבל לקדנציות בנות שבע שנים.
2. לאחר קדנציה יחליט הגוף הבוחר אם הוא מעוניין בהמשך תפקודו של הרב (ברוב של שני שליש מחבריו). אם לא יוחלט להאריך כהונת הרב, תיפתח המשרה לבחירה בין מועמדים אחרים.
3. הגבלת מינוי הזמן תוחל בכל רמות הרבנות, בשכונות, ביישובים, במועצות האזוריות, המקומיות ובערים השונות.
מועצה להשכלה תורנית גבוהה
1. תוקם מועצה להשכלה תורנית גבוהה, בדומה למל"ג (המועצה להשכלה גבוהה).
2. מטרת המועצה – הרחבת לימוד התורה לכלל המגזרים בישראל. יוגבל משך הזמן של הענקת תקציב ללומד תורה.
3. חברי המועצה ייבחרו מתוך גופים שונים – השלטון המרכזי והמקומי, המל"ג ורבני ערים. מטרת הבחירה תהיה למנוע שליטה מגזרית על המועצה.
4. המועצה תופקד על קביעת כללים לתקצוב מערך ההשכלה התורנית.
5. תקציב לימוד התורה יוענק, ברובו המכריע, ללומדי תורה אשר שירתו בצה"ל.

תורה ועבודה
החינוך היהודי המסורתי הוטל על הורי הילדים. המדינה המודרנית נטלה משימה זו על עצמה. מדינת ישראל מחויבת לממן לכל ילד את החובה הבסיסית ללימוד תורה ולימוד אומנות. בתי הספר מחויבים להכיר ללומדים את המורשת היהודית, ולהכשירם לעולם התעסוקה המודרנית. תרגום לעקרונות אלו מצוי ב'תכנית הליבה' לבתי-הספר היסודיים והעל-יסודיים. יחד עם זאת, אנו דוגלים במזעור כפייה דתית, וכן כפייה אנטי-דתית. אין למנוע מקבוצות המעוניינות בדרכי חינוך אחרות, לעשות זאת. עידוד החינוך לתורה ועבודה ייעשה באמצעות 'גזר' תקציבי ולא מקל חוקי. השינויים התקציבים צריכים להיות מדורגים. על כן:
1. המדינה תממן רק בתי ספר אשר ילמדו תכנית ליבה מלאה.
2. מוסדות אשר לא ילמדו ליבה ימשיכו להיות 'מוסדות פטור', אך לא ייהנו מתקציב.
3. יבוטל חוק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים התשס"ח-2008, הקובעתיקצוב ישיבות קטנות אשר אין בהן תכנית ליבה.
4. התקציב אשר היה מיועד לתקצוב ישיבות קטנות יועבר לתגבור לימודי יהדות בתיכונים, ובמיוחד במוסדות חרדיים המכינים תלמידיהם לבגרות.
5. הפחתות התקציב ייעשו בהליך מדורג, של כעשרה אחוז בשנה.

כשרות
המילה 'כשרות' הפכה לשם נרדף לעסקאות אפילות. על גבם של המוני בית ישראל המבקשים אכילה כשרה, ורבנים המסייעים בידם, חרשו חורשים. הון עסקי הבד"צים אחוז, לעיתים, בחלקים מהשלטון הרבני במדינת ישראל באופנים בלתי-כשרים, מוטרפים ומטריפים. הצענו את המתווה היסודי של מערך כשרות המפוקח בידי איגודי הקהילות, ומפנה רווחיו לרווחתן. כאן נציע עקרונות היכולים לסייע, לאלתר, למאבק בשחיתות המעורבת במערכת הנוכחית.
שקיפות
1. כל גוף כשרות, ממסדי ואחר, יחויב לפרסם, באתר אינטרנט הנגיש לציבור את כללי הכשרות שלו.
2. כל גוף כשרות יחויב לפרסם את כללי קביעת תעריפים, ואת התשלום אשר הוא גובה מכל מושגח.
3. כל תשלום תמורת תעודת כשרות יינתן ישירות לגוף הכשרות, ולא למשגיח.
ללא כוונת רווח
1. ייאסר על חברות פרטיות מתן תעודת כשרות, השגחה וכדו'. בד"צ המעניק תעודת כשרות יחויב להירשם כעמותה, המחויבת בשקיפות נתונים, ומתפקדת ללא כוונות רווח.

בתי הדין הרבניים
השליטה המפלגתית בשירותי הדת בישראל וההגמוניה של המפלגות החרדיות בממסד הרבני, ניכרות במיוחד בבתי-הדין הרבניים. לדאבון הלב איננו יכולים לומר כי התלונות המרובות כלפי המערכת משוללות יסוד. ניתן לנקוט בכמה צעדים מיידיים, היכולים לתרום לכבוד בתי-הדין הרבניים, לכבוד שמיים.
השכלה כללית לדיינים ושופטים
בתי-הדין הרבניים עוסקים, בעיקר, בסכסוכים בין בני זוג הבאים להידיין בפניהם. פעמים רבות מדי עולה התלונה כי הנשים מופלות בבתי-דין אלו. כמו כן נטען, כלפי חלק מהדיינים, כי אינם יושבים בתוך עמם. מושגיהם והקשר עולמם התרבותי של המתדיינים אינו מובן לדיינים, אשר באו מרקע אחר לחלוטין .. מנגד עולות טענות על ניכורם של השופטים למקורות היהדות. על כן מוצע:
1. ייבחרו רק דיינים אשר יש להם השכלה כללית מינימאלית.
2. ייבחרו רק שופטים אשר יש להם השכלה כללית מינימאלית ביהדות (כגון: במשפט עברי, ובלבד שיהיה מוכר על ידי המל"ג.).
ייצוג נשי מוגבר במערכת בתי הדין הרבניים
1. באופן יסודי, פוסקי ההלכה אינם מאפשרים לאישה לכהן כדיינית. הדבר יוצר תחושת זרות וניכור אצל הנשים הבאות להידיין ב'עולם גברי' לחלוטין. כדי לאזן את המצב מוצע להבטיח רוב נשי בוועדה למינוי דיינים. הצעתנו מתבססת על המצב ההלכתי, ומבקשת להגביר בתוכו את מעמדן של הנשים. שילוב נשים בממסד בתי-הדין, גם אם לא כיושבות בפועל בדין, תשפר את תחושתן של המתדיינות, ותגביר את כבודם של בתי-הדין, התורה ונושאיה. חברי הוועדה למינוי דיינים יהיו (1):
     א. שר המשפטים.
     ב. נשיא בית הדין הרבני והרב הראשי לישראל.
     ג. דיין אחד.
     ד. שרה (או סגנית שר) אשר תיבחר בידי הממשלה.
     ה. שתי חברות-כנסת.
      ו. שתי טוענות רבניות, אשר ייבחרו בידי לשכת עורכי הדין.
2. בחירת דיינים תיעשה ברוב של שבעה מחברי הוועדה.
3. כמנכ"ל בתי הדין הרבניים תבחר טוענת רבנית.
4. מחצית מהמזכירים האזוריים של בתי-הדין יהיו נשים.

נישואין וגירושין
1. ייפתחו אזורי הרישום לנישואין. זוג יוכל להירשם לנישואין בכל עיר אשר יבחר.
2. תקודם האפשרות של נישואין אזרחיים, ברוח הצעתו של הרב בקשי-דורון שליט"א.

גיור
ריכוזו של מערך הגיור בידי גורם אחד, מרכזי, חושף את המערכת הרבנית ללחצים מהממסד החרדי. על כן נדרש ביזור הליכי גיור, כלהלן:
1. כל שלושה רבני רשות מקומית יוסמכו לחתום על תעודת גיור.
2. גר, ככל יהודי, יוכל להירשם לנישואין בכל עיר אשר יבחר. 

___________________________________________________

* המצע נוסח ע"י ד"ר הדר ליפשיץ, המשמש בתנועה כראש פרויקט "אור חדש" לדמוקרטיזציה של שירותי הדת, יחד עם הרב אילעאי עופרן.

כל הזכויות שמורות לתנועת "נאמני תורה ועבודה".

כיצד תוכלו לעזור בקידום רעיונות המצע?

1. העירו והאירו לנו! נשמח לכל תגובה- זאת באמצעות השבה למכתב זה.

2. אנו מכינים צוות היגוי לקידום המצע ורשימת תומכים.

השיבו למכתב זה ע"מ לצרפכם. נודה אם המעוניינים להיות פעילים יפרטו ניסיון מקצועי וציבורי, ותחומים בהם יוכלו לסייע.

 3. הפיצו את המצע בין חבריכם ובפייסבוק. הנה הקישור:   http://toravoda.org.il/node/7301

4. תירמו לנו:

     א. היו חברים בתנועה! להצטרף כחברים לחצו כאן! (החברות הינה ביטוי לתמיכה וסיוע. אין לכך משמעות משפטית כלשהי).

     ב. תירמו להדפסה והפצת חוברת המצע באלפי עותקים לחברי כנסת, מובילי דעת קהל ועוד: 7000 ש"ח.

     ג. תירמו ליצירת סירטון תדמית לשיווק רעיונות המצע. העלות: 13,000 ש"ח.

     ד. עיזרו לנו למצוא קרן פילנטרופית או תורם אשר יממן את הפרוייקט החל מאוק' 2012 (תקופת סיום המענק מקרן גולדמן). עלות שנתית: 180,000 ש"ח.

תרומות מוכרות לצורכי מס הכנסה. לפרטים לחצו כאן או בנייד 052-7731906.