ייסורי הדיכוטומיה במצב האישי בעקבות החינוך הדו ערכי למיניות

צופיה גולדברג-מאלב

צופיה גולדברג מאלב הינה מאסטרנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. מאמר זה הוא חלק מעבודת מחקר רחבה יותר שעורכת הכותבת לשם כתיבת עבודת תזה בהנחייתה של פרופ' תמר אלאור.

על הצימאון - ראיון עם הרב דוב זינגר

שאולי ברט

בשבח המחלוקת

רחל עזריה

על יחסי הכוח בין קבוצות הבת של הציונות הדתית

שאול עמיר, יובל זיסקינד

שני ציבורים שונים חיים יחד תחת הכותרת "ציונות דתית". אך בעוד הציבור השמרני מנהל את אורח חייו בלי כל הפרעה ומשמיע את דעותיו בפומבי, אנשים רבים מהציבור הליברלי משתיקים את דעותיהם ונאלצים לנהל אורח חיים שאינו הולם את השקפותיהם הערכיות.

מטרה:
גיבוש קבוצת איכות של מחנכים ומחנכות בעלי יכולת הנהגה חינוכית במגזר הדתי הרחב, אשר יפגשו לימי עיון ושבתות בהם יועשרו, יועצמו, וילבנו סוגיות הנוגעות לביסוס מערכת האמונות והדעות הרחבה של הציונות הדתית באמצעות כלים ומקורות. כלים אלו ישמשו אותם בעשייה החינוכית השוטפת ובהרחבת השיח הדתי-ציבורי הקיים בקרב עמיתיהם ותלמידיהם.

"ושבתה הארץ" - הרהורים על שביתת המורים

משה מאיר

‏

איפה היינו בשביתה?

אמונה בעידן של ספק

יום א'

17:00 התכנסות ורישום
17:15 יחידת פתיחה ולימוד

17.4.12

כאב לילדים בגיל החינוך היסודי, אני מוטרד לא פעם בשאלת בחירת בית הספר ואופיו, מתוך מחשבה שהחלטה זו הינה גורלית וחד פעמית. ברוב המקרים, בית הספר שתבחר לבכורך יהיה בית הספר בו ימשיכו שאר ילדיך, ולהחלטה יש השלכה גם על החינוך העל יסודי וכמובן על דרכו של הילד.

במקומות רבים בארץ מציעה מערכת החינוך הממ"ד, מתוך רצון להכיל את הזרמים השונים בציונות הדתית של ימינו, ומסיבות נוספות שלא נפרטן כאן, בית ספר ממלכתי דתי "רגיל" ובית ספר ממלכתי דתי "תורני" יותר, או ליתר דיוק – חרד"לי יותר.
האמת, שכדי לבלבל את הבריות, וכדי שלא לקפח את בתי הספר ה"רגילים" קוראים להם וגם להם "תורניים". תורה, מסתבר, יש כאן וגם כאן.

אז מה ההבדל? בבתי ספר "תורניים יותר" תהיה הפרדה קשיחה יותר בין בנים לבנות (הן מבחינת מועד ההפרדה והן מבחינת אופייה: הקפדה על הפסקות נפרדות ופעילויות בית ספריות נפרדות עד כמה שניתן). בבתי ספר "תורניים יותר" ינתנו תוספות שונות – חלקן הגדול על חשבון ההורים – של שיעורי תורה, וזמן הלימודים בבית הספר ארוך יותר (כלומר יותר זמן לימודים ופחות "צהרונים" או חוגים). בבתי ספר
"תורניים יותר" ינתנו שיעורים רבים יותר על ידי רבנים או אברכים (לעיתים חברי גרעין סמוך). בבתי ספר כאלו גם קיימת נטייה ברורה יותר להמעיט עד כמה שניתן מלימודי החול, שנתפסים ככורח שבא מלמעלה ופחות כצורך בסיסי, וגם להמעיט מפעילויות ממלכתיות שונות (כמו התעלמות מימי זיכרון מסוימים, או לימוד מינימלי של הסטוריה, אזרחות ומולדת).

האופי הזה של חלק מבתי הספר ה"תורניים יותר" לא מקובל בהכרח על כלל הציבור שלנו. הוא בוודאי לא מקובל עלי. כמובן, שגם לבתי הספר הממלכתיים דתיים הרגילים יש בעיות, שלא נעסוק בהן כאן. ובמה בוחרים? כאן מגיעה המחלוקת ביני לבין חברים רבים ויקרים שלי. הם מסבירים לי כי הם בוחרים בבית הספר ה"תורני יותר", למרות שאינם תומכים בהפרדה מגדרית, בהקצנה, באליטיזם או בחוסר ממלכתיות, ולמרות רצונם בחינוך פתוח לעולם ולמודרנה, מאחר ו"יותר קל לפתוח את הילד לעולם, מאשר לחנך אותו למצוות". בית הספר, הם אומרים, יחנך את הילד לגרסה קיצונית יותר אולי, אבל אנחנו ניישר אותו בבית. והטיעון הזה, חברים, משאיר אותי חסר תשובה.

כי לכאורה, זה נכון. חינוך למצוות, לתורה, לערכים וליהדות – דורש מידה של כפייה. המשאבים הנדרשים כדי לחנך את הילד ללבוש ציצית, ליטול ידיים ולהתפלל בבוקר, שלא לדבר על להאמין בבורא עולם או ליישם "ואהבת לרעך כמוך" גדולים לאין שיעור מאשר המשאבים הנדרשים בלתת לו לראות שעה של בידור נחות בטלוויזיה, או לשבת מול המחשב בבית ולגלוש תחת החסות של אינטרנט כשר כזה או אחר, שזו הגירסה שלנו ל"פתיחות לעולם". הרבה יותר קל לנו באמת, כהורים עובדים, לומדים, בעלי שאיפות ורצונות וצרכים, לתת לבית הספר את התפקיד הקשה, ולנו – לקלקל בצדדים, להיות ההורים הטובים, שנותנים לילד מה שהוא רוצה ומבקש, ובכך ממתנים אותו.

אבל האמת שבכך טמונה התשובה לאותם חברים שלי. חינוך אינו מטלה פשוטה או קלה. אחריות ההורים על בנם היא כוללת: "תנו
רבנן. האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אישה וללמדו אומנות..." (בבלי, קידושין כ"ט.). ללמדו גם תורה וגם אומנות: גם אמונה וגם ערכים אוניברסליים; גם משניות וגם אינטרנט. אין אנו יכולים לקחת לעצמנו את המשימות הקלות, ולתת לבית הספר את הקשות.

יתירה מזאת, אינני בטוח כלל שהרעיון של בית ספר קפדן  / בית מתון  יעבוד במציאות לאורך זמן. ילד שהוריו נותנים לו בבית לעשות מה שבבית הספר מחנכים לא – יקבל מסרים בעייתיים מאד, שישפיעו גם בהמשך, על החשיבות של בית הספר ועל התורה בכלל. בית ספר שמלמד, לעיתים במודע, את הילד למסרים שהוא יודע שאינם מתאימים ונכונים למשפחתו, להוריו, ולעולם בו הוא חי – יאבד את היכולת שלו להשפיע. וזה עוד בלי לדבר על השאלה של האם פתיחות ומודרנה אכן נלמדים מטלויזיה או משחקי מחשב.

זהו המבחן הגדול של דורנו. האם כהורים נשכיל לא להסחף אחרי זרמי הקיצוניות, ומנגד לשמר את המסורת ולבצר את הערכים והתורה? האם נוכל לקחת את המשימה הכבדה של לימוד ילדינו לעולם מורכב, יחד עם הוראתו את האמת הגלומה ביהדותנו? האם נמצא את הזמן לשבת איתו וללמוד משנה או גמרא, לדבר על היחס הראוי בין בנים לבנות, על הצורך לסייע לעני, אבל גם את הזמן להשגיח ולסייע בעדינות כאשר הוא לומד לחפש בגוגל, למצוא ערכים בויקיפדיה, לפתוח פרופיל בפייסבוק או לבחור תוכנית ראויה לצפייה בטלויזיה? הלוואי
שנזכה לכך.

חנן מנדל.

שלחו לנו מאמרים והגיגים:  neemaney@toravoda.org.il

בחירת הורים רבים בהורדת לימודי חול, בהפרדה ובהיבדלות מגיעות במקרים רבים, לא מסיבות השקפתיות, אלא כתוצאה מ:

א. סיבות סוציולוגיות.

ב. פחד מפני המודרנה (פייסבוק, אייפון וכו').

לצורך כך, יש קודם כל ליצור מענה אידיאולוגי אשר יעניק להורים את הביטחון בדרך החינוך המתונה.

דבר זה הינך יכול לעשות ע"י:

א. ארגון ימי עיון בעירך.

ב. ארגון סדנאות הורים.

אם הינך מעוניין לקחת יוזמה באזור מגורך, פנה אלינו.

עליזה לביא, ידיעות אחרונות, 5/4/12

כאשר יעסקו החוקרים בעוד מספר דורות בכמה מן המנהגים שהשתרשו בישראל של תחילת המאה ה-21, סביר להניח שהם יגיעו למסקנה שרוח השטות השתלטה על חלקים בציבור הדתי-לאומי.
זה שבציבור החרדי יכולה כל אמרה של אדמו"ר להפוך למנהג, וכל אמירה אקראית של רב יכולה להלכה מחייבת – זה לא חדש. אבל מה קורה במגזר הדתי-לאומי? מדוע בו אנו עדים שוב ושוב ושוב לחומרות שלא נודע זכרן רק לפני שנים אחדות? מהיכן צצה הגישה של "אסור" ו"לא"? מי ומתי החליט להתעלם מהכלל הידוע של חז"ל "כוחא דהיתרא עדיף"?

הקושי המתעצם לפגוש את הילדים פנים אל פנים ולא פנים אל פייס-בוק, הקונפליקט בין הנטייה המוטבעת להיות חלק מהשיח הכללי ובין הרצון לשמור על ייחודיות, עוגן משפחתי וערכי, מועצמים מאד בעידן שבו ריבוי המסרים ברשת וטשטוש זהותה של השידרה-התרבותית, מקשים מאד על הקניית המנהגים והערכים מסורתיים.     סרוגים. 10.01.12

הקושי המתעצם לפגוש את הילדים פנים אל פנים ולא פנים אל פייס-בוק, הקונפליקט בין הנטייה המוטבעת להיות חלק מהשיח הכללי ובין הרצון לשמור על ייחודיות, עוגן משפחתי וערכי, מועצמים מאד בעידן שבו ריבוי המסרים ברשת וטשטוש זהותה של השידרה-התרבותית, מקשים מאד על הקניית המנהגים והערכים מסורתיים.

10.01.12

   ערב עיון לרגל הופעת הספר:

   ילדי הזמן מאת דבורה הכהן

   ערב העיון יתקיים ביום רביעי ה22/2

  ביד בן צבי, רחוב אברבנאל 12 רחביה 

  ירושלים.

כניסה חופשית, מספר המקומות מוגבל!

בעקבות התנגדויות ההורים, הוחלט באגף החינוך הדתי שלא לכפות מספר קבוע של שעות קודש ושעות חול בבתי הספר הדתיים, אלא לאפשר למנהלים לעצב את לוח השעות

26.07.11

 http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4094372%2c00.html

הורים רבים כועסים על תוכנית הלימודים החדשה של החינוך הממלכתי-דתי, המקצצת את לימודי החול ומסמלת "הקצנה". ראש מנהל החינוך הדתי: "מחלקים את השעות בצורה מיטבית"

14.07.11

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4046483,00.html

"המציאות מלמדת שמי שגדל במוסד חינוכי המציג עולם מורכב - על אנשיו, תרבויותיו וחולשותיו - יקל עליו להשיג, לא רק בריאות דתית טובה יותר אלא גם חוזק ערכי ועומק רוחני"

23.03.11

ללמוד יחד, עולם קטן, ניסן תש"ע.

אם הייתי שר החינוך, הייתי מכנס מסיבת עיתונאים יחד עם השר להגנת הסביבה ומכריז על בתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים כשמורות טבע. תהליכי ההתכנסות שעוברים על הציבור הדתי לאומי, המתאפיינים בהקמת יישובים ושכונות לדתיים בלבד, גרמו לכך שבתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים הולכים ונכחדים מנופה של מערכת החינוך הדתית לאומית. התרבות צורות ההתיישבות ההומוגניות והתעבותן, המעיטה את הסיכויים שתלמיד מסורתי ממוצא מזרחי יחלוק שולחן משותף עם תלמיד מבית תורני וממוצא אשכנזי.
לשמחתי, זוכים ילדיי ללמוד בשמורת טבע כזו.

ערב שבת
18:58 כניסת השבת והדלקת נרות
19:00 מנחה וקבלת שבת (מנין שלנו)
20:15 סעודת ערב שבת
21:30 יזמות חינוכית: ניתוח אירועים - אבישי, שמוליק, חובב

יום שבת

7:30-8:30 קפה ועוגה
שחרית - תפילה עצמאית בבתי הכנסת שבעיר
10:30 קידוש בעיר העתיקה (ליד ביהכנ"ס האר"י האשכנזי)
10:45 סיור בעיר העתיקה של צפת - ראש עירית צפת לשעבר, מר זאב פרל
13:00 סעודת שבת
14:00 עונג שבת (מנוחה)
16:00 מנחה (מנין שלנו)
16:15 תשובה ותיקון - הרב ד"ר יהודה ברנדס
17:30 יזמות חברתית ויצירת שינוי - מירי שליסל
18:30 משוב וסיכום - שלום וייל
19:00 סעודה שלישית
19:50 ערבית והבדלה (19:53 יציאת השבת)
20:30 פיזור

חוק גפני- "פגיעה קשה בערכי יסוד חוקתיים"

http://www.haaretz.com/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1099773&contrassID=1&subContrassID=10&sbSubContrassID=0

מאת אור קשתי וצבי זרחיה, 13/07/2009

היבדלות והסתגרות אינה רק בפתח תקווה אלא בכל רחבי הארץ!

בתי ספר יסודיים רבים, מקיימים מערכות שונות של סינון, אשר מטרתן ליצור חממה חינוכית נפרדת לשכבה האליטיסטית ובכך להעצים את הפערים הקיימים ממילא בין שכבות האוכלוסייה השונות.

על שר החינוך ומנכ"לו להתמקד בשורש הבעיה ולא להסתפק בפתרון נקודתי של בעיית פ"ת.  

ביום שני, י"א אלול, ה-31 לאוגוסט, בשעה 11:00, נקיים הפגנת התעוררות ולימוד אל מול הכנסת, מחוץ לישיבת ועדת החינוך שתעסוק בנושא באותו זמן. בהפגנה נקרא לחיזוק מערכת החינוך הממלכתית ע"י יצירת יתרון תקציבי לבתי ספר הנושאים באתגרי החברה וע"י פיקוח ואכיפה משמעותיים.

בשעות האחרונות פורסם כאילו הצדדים הגיעו לפשרה, בה סוכם, על מספר תלמידים ממוצא אתיופי, אותו יקבלו ביה"ס הפרטיים.

תנועתנו מבקשת להדגיש כי אסור שבעיית פ"ת תיפתר בצורה נקודתית בלבד. פשרה מסוג זה אולי תפתור לזמן קצר את הנעשה בפ"ת,

אולם תותיר את הבעייה הארצית על כנה.

לשם כך אנו מתעקשים להפגין מול הכנסת- ע"מ לדרוש פתרון מערכתי רחב לכלל הציבור בישראל!

בשנתיים האחרונות היינו מובילי המאבק למען הממ"דים ברחבי הארץ ופעלנו בדרכים שונות ורבות.

הקמנו מוקד פניות, פרסמנו כ-200 מאמרים וכתבות, פעלנו בתחום הלוביסטי והמשפטי, ארגנו צוותי הורים ועוד ועוד.

בזכות פעילי התנועה ומתנדביה הרבים, הצלחנו להעלות את הסוגיה הארצית על סדר היום.

הודות לכך, כעת אנו כבר לא לבד.

לתרומה  דרך האינטרנט למימון האירוע לחצו כאן!

רקע: משפחות דתיות רבות מחפשות לגור במקום המשלב הגשמה והשפעה יחד עם אפשרויות טובות לחינוך הילדים וגידול משפחה.
מסיבות שונות, האורתודוכסיה המודרנית על גווניה, הולכת ומתרכזת במספר מועט מאוד של ערים כמו דרום ירושלים, מודיעין, רעננה ומספר ישובים מצומצם.
מדובר בתופעה בעלת השלכות קריטיות על הציבור הדתי בישראל, על מערכות החינוך שלו, על יחסי דתיים חילונים ועל אופייה של מדינת ישראל.
במישור הטכני, המשפחות שמחפשות לשבת בערים אחרות אינן מצליחות להתגבש לכדי קבוצה משמעותית, כזו שתשלח את ילדיה לממ"ד המקומי ותחיה חיי קהילה.

קישור ליחידת הלימוד, מינהל חברה ונוער

http://www.snunit.k12.il/minhal/word/11074.doc

אחרי שנים ארוכות בהם קוצצו תקציבים, בוטלו משרות והורדו תקנים,

חוזרים הח"כים הדתיים להיאבק על תחום החינוך. כל מפלגה מנסה לשכנע: "רק אנחנו נציל את החינוך הדתי-לאומי מקריסה" 

Religious leaders criticize state-religious education for being unable to prevent students from leaving. Rabbi Benny Lau: System created divisive network since it did not accept diversity of strengthening orthodoxy
Kobi Nahshoni
"Ethnic segregation is a tragedy, a bone of contention; the system isolating itself is an embarrassment," Rabbi Dr. Benny Lau said Wednesday as he addressed growing amount of private religious schools and the weakening of state-religious education.

"כבודו של החינוך הפרטי במקומו מונח אך חשוב להגן על חינוך הממלכתי דתי", זו ההצהרה שיצאה מכנס היסוד לחיזוק החינוך הציבורי. הדוברים בכנס הסכימו כי תופעת פריחת החינוך הפרטי בציבור הדתי מעמיקה את תחושות האפליה והקיפוח בין הקבוצות השונות בחברה ויוצרת קרע שקשה יהיה לאחות אותו.
יובל זיסקינד 21/09/2008

בית ספר ממלכתי-דתי אינו מסנן, נובר ובודק בציציותיו של כל תלמיד וברקע המשפחתי עשרה דורות לאחור. הוא מקבל בזרועות פתוחות כל תלמיד שהוריו חפצים כי יתחנך בו ועבורו המושג "כל ישראל ערבים לזה לזה" אינו רק סיסמא נבובה. המאבק המתחדש להרמת קרנו הוא הזדמנות פז להחזיר עטרה ליושנה
מאיר בן מאיר  / פורסם: 15.09.08

אפרטהייד בשם החינוך
"אני מביט סביב, בוחן את פני היושבים איתי בקהל, וחוטף הלם מהמסקנה - יושבים כאן רק אשכנזים! טוב, לא רק, יש גם כמה יוצאי דופן, אבל במבט כללי אנחנו רוב גדול מאוד, רוב מיוחס. איזה שעמום, או בעצם, איזו בושה". י' הלך לערב היכרות בבית הספר החדש של בתו, וחזר מזועזע. ואל תנסו לנחש איפה היא לומדת. זה קורה כמעט בכל מקום, בטח גם אצלכם

פורסם: 12.09.08, 10:17

13/07/2008

רגע לפני שאלפי ילדים דתיים לא יזכו ללמוד בבתי ספר פרטיים ואליטיסיטיים מכל מיני סיבות, משל קצר על התופעה שמפלגת והורסת את החברה הדתית

12/10/2008

שורש הרע שאנו חווים בימינו בחברה בארץ הוא ההפרדה הראשונית ההיסטורית שבין החינוך הממלכתי לממלכתי דתי - שהיווה נטישה ועזיבת האחריות שלנו כלפי כלל העם היהודי וילדי ישראל

הרב ירחם שמשוביץ

לא ניתן לזעוק על עם ישראל, להגיד שכולנו 'אחים' ובו בזמן להסתגר חינוכית
אביעד הומינר תלמיד ישיבת ההסדר בנתיבות כותב על ההבדלים בין הישיבה התיכונית בפתח תקווה לעומת הישיבה בלוד ועל הצורך בהומוגניות חינוכית.''אסור לציונות הדתית לברוח''.
אביעד הומינר ו30/06/2008

אחרי הגבעות והלבבות, הגיע הזמן להתאגד מחדש ולשלוח את ילדינו לבתי הספר הממלכתיים דתיים. תנועת נאמני תורה ועבודה מציעה להיות משרד שידוכים לעניין


אין כמו הסיפורים על מערכת החינוך הדתית בפתח תקווה כדי להפוך שיחת דתיים עבשה לשיחה מרתקת שנוגעת ב"קישקה" של כל הורה לילד בגיל יסודי. גם לי זה קרה השבוע.

להלן קישור לעלון:

http://www.scribd.com/doc/33217268/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-244-20100319

תוכן המאמר בקובץ המצ"ב

תוכן המאמר בקובץ המצ"ב

More girls in the classroom is better for both genders

נמרוד שפירא-בר אור הוא שחיין מחונן שלא עמד בתנאי הסף לאולימפיאדה, אך עירער, קיבל סעד, נסע לבייג'ינג וזכה להישגים. ומה בינו לבין סיגל תלמידת הממלכתי-דתי מי-ם שלא התקבלה לחטיבת הביניים? בפתח שנת הלימודים החדשה, תרזה פרנקל על הקרב להזדמנות שווה
תרזה פרנקל
פורסם: 12.08.08, 09:56

10/06/2008 . חגית ששר

וועד ההורים של בית הספר הממלכתי דתי רמות א' בירושלים, השבית השבוע את הלימודים במחאה על ההחלטה לסגור את בית הספר * הטענה המרכזית היא כי ההרשמה לבית הספר בירידה, בעוד ישנה עליה בהרשמה לביה"ס 'נועם' הפרטי * מינהל החינוך בירושלים בתגובה: נקיים דיאלוג נוסף עם ההורים
מחריפה בעיית בתי הספר הפרטיים בציבור הדתי-לאומי

הציונות הדתית שוברת לכיוון החרדיות

הציונות הדתית שוברת לכיוון החרדיות. התורה דוחקת את מקומה של העבודה, הבדלנות מאפילה על הדיאלוג וההפרדה בין בנים לבנות בתנועת בני עקיבא ובחינוך הדתי מחליפה את מודל החברה המעורבת. החרד"לים מסבירים את השינוי בפלורליזם מבורך. המתונים מאוימים וקוראים לצאת למלחמה. זו כבר לא אותה כיפה

ורד קלנר , סופשבוע
19/11/2004 0:37

יום עיון מס' 2 תש"ע.
אכסניית רבין , ירושלים
כ' בסיון 2/6

17:15 - 16:00 למידת עמיתים
בהובלת ד"ר דינה פלדמן

17:30 - 17:15 הפסקה

18:15 - 17:30 גיוס כספים, שיווק ויצירת תהודה תקשורתית
בהובלת נעמי לוסון ושמואל שטח

18:30 - 18:15 הפסקה

19:00 - 18:30 הרצאה על מצגות. יוסי סופר

20:30 - 19:00 דיון על יכולת ההכלה של אנשים פלורליסטים
בהובלת יוסי סופר

תמונות מן המפגש:

הורים לתלמידת כיתה א' מאלעד עתרו לבית המשפט בטענה כי בתם לא התקבלה למוסד רק משום שאחיה לומד בתלמוד תורה ספרדי